קבלת החלטות
ארגון וניהול עסקים
לועזית: decision making
תהליך מודע ושקול לבחירה בין אפשרויות שונות של דרך פעולה בעתיד. ישנה סדרת מרכיבים בסיסיים לקבלת החלטות, בהם: סדרת יעדים; סדרת חלופות; תחזיות בדבר התוצאות הצפויות של כל חלופה ביחס ליעדים; מנגנון השוואה המשווה את התוצאות הצפויות מהחלופות ביחס ליעדם והקובע איזו חלופה נותנת - יחסית לאחרות - תוצאה טובה יותר, לשון אחר: את החלופה העדיפה. לאלה יש להוסיף גם את הגדרת הבעיות העומדות להחלטה, כקודמת לתהליך ההחלטה, והיזון חוזר לאחר ההחלטה המאפשר תיקונה לאור מידע חדש, כולל הגדרה מחדש של נושא ההחלטה ושינוי הנתונים המופיעים במרכיבי ההחלטה. הווה אומר: קבלת החלטה היא תהליך רב שלבי ויש צורך להבטיח שהתהלך האנליטי אכן מוביל לבחירת החלופה הטובה ביותר ומכאן - להחלטה הנכונה ביותר. ג'ון דיואי מנה מספר שלבים לגבי בעיה אשר מביאים לקבלת החלטה: תחושת קושי; איתור הקושי וזיהויו; הצגת פתרונות אפשריים; שיקול דעת בדבר משמעות הפתרונות האפשריים; תצפיות וניסיונות המביאים לקבלתה - או דחייתה - של כל אפשרות ואפשרות. תורת קבלת החלטות אינה דנה בדרכים שבהן אוסף מקבל ההחלטה את המידע שלו על המצב שבו הוא נתון; היא מניחה על כן שהליכי קבלת החלטות שלו הם רציונליים אם כי אי-אפשר לה יתעלם מכך שהן מושרשות ברגשות ומושפעות, לרוב, מאסוציאציות הנמצאות בלא-מודע. . למעשה, תהליכי קבלת החלטות בחברות עסקיות מתבססים במרבית המקרים על מערכות נתונים ומידע מכל תחומי הפעילות בחברה ומחוצה לה. נתונים אלו ניתן לסווג לשלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, נתונים ברורים וידועים; השניה, נתונים שניתן לאומדם במידה מסויימת של ודאות; השלישית, נתונים שלא ניתן לאומדם, אלא בניחוש בלבד. המנהל, בדרכי הניהול השונים, עושה ככל יכולתו לצמצם את מידת אי הודאות בעת קבלת החלטותיו, וזאת על ידי איסוף נתונים מתאימים ומיונם בהתאם למטרות המיועדות. ככל שיתמעטו הנתונים המסווגים בקבוצות השנייה והשלישית, כן יגדלו הסיכויים הסבירים להגיע להחלטה נכונה. יש לזכור כי, בדרך כלל, יש בפירמה מידע רב, פנימי וחיצוני (מודיעין תחרותי) ויש לעשות מאמץ כדי להביאם לידיעת מקבלי ההחלטות.
ארגון וניהול עסקים
לועזית: decision making
תהליך מודע ושקול לבחירה בין אפשרויות שונות של דרך פעולה בעתיד. ישנה סדרת מרכיבים בסיסיים לקבלת החלטות, בהם: סדרת יעדים; סדרת חלופות; תחזיות בדבר התוצאות הצפויות של כל חלופה ביחס ליעדים; מנגנון השוואה המשווה את התוצאות הצפויות מהחלופות ביחס ליעדם והקובע איזו חלופה נותנת - יחסית לאחרות - תוצאה טובה יותר, לשון אחר: את החלופה העדיפה. לאלה יש להוסיף גם את הגדרת הבעיות העומדות להחלטה, כקודמת לתהליך ההחלטה, והיזון חוזר לאחר ההחלטה המאפשר תיקונה לאור מידע חדש, כולל הגדרה מחדש של נושא ההחלטה ושינוי הנתונים המופיעים במרכיבי ההחלטה. הווה אומר: קבלת החלטה היא תהליך רב שלבי ויש צורך להבטיח שהתהלך האנליטי אכן מוביל לבחירת החלופה הטובה ביותר ומכאן - להחלטה הנכונה ביותר. ג'ון דיואי מנה מספר שלבים לגבי בעיה אשר מביאים לקבלת החלטה: תחושת קושי; איתור הקושי וזיהויו; הצגת פתרונות אפשריים; שיקול דעת בדבר משמעות הפתרונות האפשריים; תצפיות וניסיונות המביאים לקבלתה - או דחייתה - של כל אפשרות ואפשרות. תורת קבלת החלטות אינה דנה בדרכים שבהן אוסף מקבל ההחלטה את המידע שלו על המצב שבו הוא נתון; היא מניחה על כן שהליכי קבלת החלטות שלו הם רציונליים אם כי אי-אפשר לה יתעלם מכך שהן מושרשות ברגשות ומושפעות, לרוב, מאסוציאציות הנמצאות בלא-מודע. . למעשה, תהליכי קבלת החלטות בחברות עסקיות מתבססים במרבית המקרים על מערכות נתונים ומידע מכל תחומי הפעילות בחברה ומחוצה לה. נתונים אלו ניתן לסווג לשלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, נתונים ברורים וידועים; השניה, נתונים שניתן לאומדם במידה מסויימת של ודאות; השלישית, נתונים שלא ניתן לאומדם, אלא בניחוש בלבד. המנהל, בדרכי הניהול השונים, עושה ככל יכולתו לצמצם את מידת אי הודאות בעת קבלת החלטותיו, וזאת על ידי איסוף נתונים מתאימים ומיונם בהתאם למטרות המיועדות. ככל שיתמעטו הנתונים המסווגים בקבוצות השנייה והשלישית, כן יגדלו הסיכויים הסבירים להגיע להחלטה נכונה. יש לזכור כי, בדרך כלל, יש בפירמה מידע רב, פנימי וחיצוני (מודיעין תחרותי) ויש לעשות מאמץ כדי להביאם לידיעת מקבלי ההחלטות.
