אוליגופול
שיווק ופירסום
לועזית: (oligopoly
אוליגו' פירושו מעט. אוליגופול הוא מצב שוק המאופיין ע"י מספר מועט של יצרים או נותני שירותים, המייצרים מצרכים זהים, דומים, או תחליפיים ועל ידי מספר רב של קונים. כשיצרנים מועטים מייצרים מוצר הומוגני, האוליגופול הוא משוכלל ואילו כשהם מייצרים מוצרים דומים זהו מצב של אוליגופול בלתי משוכלל. כל היצרנים או נותני השירותים הם בעלי השפעה השולטים בשוק ופעולותיהם משפיעות זה על זה. בתנאים אלה יכול כל יצרן, ע"י ויסות ההיצע, להשפיע השפעה ניכרת על מחיר התוצרת והוא גם יודע להעריך מראש כיצד היקף הייצור שלו ומחירו ישפיעו על החלטותיהם של יצרנים אחרים. התאוריה של מבנה השוק מתלבטת כיצד מגיב כל מוכר בתנאים כאלה על הפעילות הכלכלית של מתחריו ופותחו מודלים רבים הדנים בהתנהגות המוכרים בתנאים אלה, חלקם תוך שימוש בתאוריה המתמטית של תורת המשחקים, שכן התנהגות היצרנים בענפים אוליגופוליסטים היא מורכבת מאוד. קיימים מודלים שונים המסבירים את התנהגותה של פירמה במצב של אוליגופול. ההבדל בין מודלים אלה מקורו בהנחות השונות שאותן מניחה הפירמה לגבי תגובתן של הפירמות האחרות על פעולותיה. בדרך כלל, ההתנהגות בפועל היא לפי אחת מאלה: היצרנים השונים מנסים ליצור שוק נפרד למוצריהם ע"י הדגשת השוני של המוצרים באמצעות פרסומת רבה, במאמץ לבידול המוצרים, מתן שירותי לוואי מגוונים וכדומה; או שהם מפתחים מלחמת מחירים ביניהם ואז הם פועלים כמו כל ענף התחרותי; או, מה שקורה לעתים יותר קרובות, הם מנסים להגיע עם המפעלים המתחרים לידי הסכם המצמצם את ההתחרות ביניהם, אם ע"י הידברות קרטלית בלתי חוקית ואם ע"י הסכמה בלתי כתובה ביניהם, כשהתוצאה היא מצב דומה לזה של מונופול. המחיר שנקבע בסופו של דבר בשוק אוליגופולי מכונה 'מחיר אוליגופולי' (OLIGOPOLY PRICE). אוליגופולים מאופיינים, באופן כללי, במחסומי כניסה כבדים למתחרים חדשים בשל עלות תחילתית גבוהה ומדיניות מחירים מגבילה. ניתן למדוד קיומם של אוליגופולים על פי מידת הריכוזיות של ענפים מסוימים.
שיווק ופירסום
לועזית: (oligopoly
אוליגו' פירושו מעט. אוליגופול הוא מצב שוק המאופיין ע"י מספר מועט של יצרים או נותני שירותים, המייצרים מצרכים זהים, דומים, או תחליפיים ועל ידי מספר רב של קונים. כשיצרנים מועטים מייצרים מוצר הומוגני, האוליגופול הוא משוכלל ואילו כשהם מייצרים מוצרים דומים זהו מצב של אוליגופול בלתי משוכלל. כל היצרנים או נותני השירותים הם בעלי השפעה השולטים בשוק ופעולותיהם משפיעות זה על זה. בתנאים אלה יכול כל יצרן, ע"י ויסות ההיצע, להשפיע השפעה ניכרת על מחיר התוצרת והוא גם יודע להעריך מראש כיצד היקף הייצור שלו ומחירו ישפיעו על החלטותיהם של יצרנים אחרים. התאוריה של מבנה השוק מתלבטת כיצד מגיב כל מוכר בתנאים כאלה על הפעילות הכלכלית של מתחריו ופותחו מודלים רבים הדנים בהתנהגות המוכרים בתנאים אלה, חלקם תוך שימוש בתאוריה המתמטית של תורת המשחקים, שכן התנהגות היצרנים בענפים אוליגופוליסטים היא מורכבת מאוד. קיימים מודלים שונים המסבירים את התנהגותה של פירמה במצב של אוליגופול. ההבדל בין מודלים אלה מקורו בהנחות השונות שאותן מניחה הפירמה לגבי תגובתן של הפירמות האחרות על פעולותיה. בדרך כלל, ההתנהגות בפועל היא לפי אחת מאלה: היצרנים השונים מנסים ליצור שוק נפרד למוצריהם ע"י הדגשת השוני של המוצרים באמצעות פרסומת רבה, במאמץ לבידול המוצרים, מתן שירותי לוואי מגוונים וכדומה; או שהם מפתחים מלחמת מחירים ביניהם ואז הם פועלים כמו כל ענף התחרותי; או, מה שקורה לעתים יותר קרובות, הם מנסים להגיע עם המפעלים המתחרים לידי הסכם המצמצם את ההתחרות ביניהם, אם ע"י הידברות קרטלית בלתי חוקית ואם ע"י הסכמה בלתי כתובה ביניהם, כשהתוצאה היא מצב דומה לזה של מונופול. המחיר שנקבע בסופו של דבר בשוק אוליגופולי מכונה 'מחיר אוליגופולי' (OLIGOPOLY PRICE). אוליגופולים מאופיינים, באופן כללי, במחסומי כניסה כבדים למתחרים חדשים בשל עלות תחילתית גבוהה ומדיניות מחירים מגבילה. ניתן למדוד קיומם של אוליגופולים על פי מידת הריכוזיות של ענפים מסוימים.
