עלות סוכנות
שיווק ופירסום
לועזית: agency costs
הללו קיימות כאשר מישהו (הגורם הראשי) שוכר מישהו אחר (הסוכן) לביצוע מטלה מסוימת, והאינטרסים של הסוכן מנוגדים לאלו של הגורם הראשי. דוגמה טובה לניגוד עניינים כזה היא היחסים בין מחזיקי מניות, שהם הבעלים של חברה ציבורית, לבין המנהלים של החברה. הבעלים היו רוצים שהחברה תתנהל באופן שיכביר את ערך המניות שלהם, בעוד העדיפות של המנהלים עשויה להיות, נניח, בניית אימפריית עסקים באמצעות התרחבות מהירה, מיזוגים והשתלטויות, שעלולים שלא להעלות את ערך מניות החברה
אחת הדרכים להפחית את עלויות הסוכן היא להבטיח שהגורם הראשי יעקוב מקרוב אחרי מעשיו, כדי לוודא שיעשה את מה שהוא נשכר לעשות, אבל גם מעקב כזה כרוך בעלויות, ולא תמיד ניתן להגדיר את תפקיד הסוכן באופן שיאפשר מעקב אפקטיווי. לדוגמה: קשה לדעת אם מנהל שהרחיב את החברה באמצעות השתלטות על חברה אחרת, שהפחיתה את מחיר המניה של החברה, פעל בהתאם לאינטרס שלו, או שמא ניסה להכביר את הערך לבעלי המניות, אך נכשל בכך בגלל חוסר מזל.
דרך אחרת להפחית את עלויות הסוכן, בייחוד כאשר מעקב אחריו יקר או קשה מדי, היא להפוך את האינטרס של הסוכן לדומה יותר לזה של הגורם הראשי. הדוגמה השכיחה לפתרון ניגוד העניינים בין בעלים ומנהלים בחברות ציבוריות, היא להעניק למנהלים תשלום חלקי במניות ובאופציות למניות של החברה. כך מקבל המנהל תמריץ רב-עוצמה להכביר את הערך לבעלי המניות, אבל אפילו זה אינו פיתרון מושלם. מספר מנהלים שהיו בעלי כמויות גדולות של אופציות למניות ניסו להכביר את ערכן באמצעות הונאות חשבונאיות, לרוע מזלם של החברה ובעלי המניות האחרים שלה. ראו לדוגמה: אנרון בארה"ב.
שיווק ופירסום
לועזית: agency costs
הללו קיימות כאשר מישהו (הגורם הראשי) שוכר מישהו אחר (הסוכן) לביצוע מטלה מסוימת, והאינטרסים של הסוכן מנוגדים לאלו של הגורם הראשי. דוגמה טובה לניגוד עניינים כזה היא היחסים בין מחזיקי מניות, שהם הבעלים של חברה ציבורית, לבין המנהלים של החברה. הבעלים היו רוצים שהחברה תתנהל באופן שיכביר את ערך המניות שלהם, בעוד העדיפות של המנהלים עשויה להיות, נניח, בניית אימפריית עסקים באמצעות התרחבות מהירה, מיזוגים והשתלטויות, שעלולים שלא להעלות את ערך מניות החברה
אחת הדרכים להפחית את עלויות הסוכן היא להבטיח שהגורם הראשי יעקוב מקרוב אחרי מעשיו, כדי לוודא שיעשה את מה שהוא נשכר לעשות, אבל גם מעקב כזה כרוך בעלויות, ולא תמיד ניתן להגדיר את תפקיד הסוכן באופן שיאפשר מעקב אפקטיווי. לדוגמה: קשה לדעת אם מנהל שהרחיב את החברה באמצעות השתלטות על חברה אחרת, שהפחיתה את מחיר המניה של החברה, פעל בהתאם לאינטרס שלו, או שמא ניסה להכביר את הערך לבעלי המניות, אך נכשל בכך בגלל חוסר מזל.
דרך אחרת להפחית את עלויות הסוכן, בייחוד כאשר מעקב אחריו יקר או קשה מדי, היא להפוך את האינטרס של הסוכן לדומה יותר לזה של הגורם הראשי. הדוגמה השכיחה לפתרון ניגוד העניינים בין בעלים ומנהלים בחברות ציבוריות, היא להעניק למנהלים תשלום חלקי במניות ובאופציות למניות של החברה. כך מקבל המנהל תמריץ רב-עוצמה להכביר את הערך לבעלי המניות, אבל אפילו זה אינו פיתרון מושלם. מספר מנהלים שהיו בעלי כמויות גדולות של אופציות למניות ניסו להכביר את ערכן באמצעות הונאות חשבונאיות, לרוע מזלם של החברה ובעלי המניות האחרים שלה. ראו לדוגמה: אנרון בארה"ב.
