אִינְטֶרְפְּרֵטַצְיָה תיקשורת
לועזית: interpretation

1. פירוש, פרשנות לטקסט ספרותי או ליצירה אמנותית במגמה לנתח ולתאר את משמעות, המבנה, הלשון האמצעים האמנותיים וכו'
2. בתאטרון, הפירוש שהבמאי והשחקנים נותנים למחזה על ידי הבימוי, המשחק, התנועה, התפאורה, התלבושות וכדומה;
3. במוזיקה, פרשנות היצירה כפי שהיא מבוטאת בביצוע מסוים (של נגן, זמר,
מנצח);
4. בספרות, פֵּשֶר; פירוש של יצירה ספרותית, נעשה על־פי תפיסת הפרשן את רוח היצירה וכוונת היוצר, תוך עירוב עולמו של הפרשן עצמו, פרשנות;
5. פירוש משמעות או הענקת מובן לתופעת טבע או לאירוע אחר. את הפירוש יש לתת לפי הנחות של התאוריה. ההסבר המדעי תמיד קושר את העובדה החדשה לעובדות שכבר הוסברו.