מִימוּן
חשבונאות וביקורת
לועזית: financing
גיוס והספקה של כספים למטרה כלשהי, כגון גיוס כספים
לחברה על ידי הנפקה של מניות, אגרות
חוב או שטרות, או גיוסו ממקורות עצמיים, או במשא ומתן ישיר עם משקיע. מקובל לכנות את מקורות המימון על פי מגזרי המשק, כגון מימון פרטי, ציבורי, עסקי ובינלאומי; או על פי מקורותיו או על פי
טווח הזמן שהוא מתייחס אליו, כגון מימון לטווח קצר, בינוני וארוך (אם כי קשה לקבוע גבול בין שלושת טווחי הזמן האמורים).
2. השיטה והפרקטיקה שעוסקת בכספים, אשראי והון, העיסוק בהם וההשקעה שלהם, כשאלה כוללות
השקעות, אשראי, ניירות
ערך וספקולציה. המימון עוסק בעיקר בבדיקת כדאיות השקעות של העסק; בהכנת
תמחיר למוצרים; ובדרכי גיוס הכספים והמקורות לפעילותו השופטת על פי אלטרנטיבות שונות, בהתחשב בכך שאין שיטת מימון שיש לה רק יתרונות, או שיטה שאין בה חסרונות.
3. פונקציה בארגון המפקחת על המצב הכספי שבארגון, והקובעת את כדאיותם של פרוייקטים שונים.