עקרונות חשבונאיים מקובלים
חשבונאות וביקורת
לועזית: accepted principles of accounting
סדרת עקרונות וכללים, המונחים ביסוד כל הנהלת חשבונות ודיווחים הנעשים על פיה (דו"חות פיננסיים של הישויות העסקיות או צורת ארגון אחרות), וכמעט שאינם שונים בארצות השונות, זוהי מערכת של הנחיות ונהגים מוסכמים, הנוגעים בעיקר לכללי הדיווח לגופים חיצוניים, שיש ליישמם במערכת החשבונאית של פירמה, אם כי הם מותירים גם כר נרחב לשיפוט עצמאי. כללית, קובעים עקרונות אלה: תקופה חשבונאית (שהיא בדרך כלל שנה, על אף שהפירמה היתה קיימת קודם ותוסיף להתקיים גם אחר כך); יחידת מטבע כמודד (דהיינו נרשמות עסקות שניתן לבטא אותן במונחי כסף); הפירמה היא ישות נפרדת וחשבונותיה העסקיים מתנהלים בנפרד מחשבונות הבעלים; עלות היסטורית (שלפיה רישום הנכסים נערך לפי המחירים ששולמו בעת הרכישה); הרישומים הם על בסיס ההנחה שהעסק הוא עסק חי והפירמה תוסיף לפעול גם בעתיד; עקביות (שפירושה היצמדות לכללי רישום והערכה שנעשו בעבר, על מנת לאפשר השוואות); הקבלת הכנסות להוצאות (דהיינו חשבון רווח והפסד יכלול גם את כל ההוצאות שנעשו בתקופה נתונה לשם יצירת ההכנסה שנתקבלה באותה תקופה); שמרנות (דהיינו אין להביא בחשבון רווח אלא במידה שמומש, ולעומת זאת יש להביא בחשבון הפסדים צפויים); מהותיות (שפירושה מתן מידע רלוונטי ומשמעותי בדו"חות הכספיים); וכן גילוי נאות (שפירושו שעל הדו"חות הכספיים לגלות עובדות ונתונים בצורה נאותה ואסור להם להעלים מידע או לדווח בצורה מטעה). הרשות לניירות ערך דורשת כי כל החברות, שמניותיהן רשומות אצלה, יערכו את חשבונותיהם לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים, שיכללו פרטים על פי הכללים שקבעה. המערכת של עקרונות חשבונאיים מקובלים היא מערכת גמישה, המנסה להתאים את עצמה על ידי חידוש ושינוי כללים להתפתחויות של הסביבה הכלכלית, בעיקר כאמור להתפתחות העצומה במורכבות של עסקות ובשינויים ברמת המחירים. מערכת הכללים נקבעת על ידי גופים מקצועיים (בארץ על ידי לשכת רואי חשבון) וכן על ידי הפרקטיקה הנוהגת. כדי ליצור אחידות עולמית בכללים הוקמה גם ועדה בינלאומית לכללי חשבונאות. גילוי הדעת של גוף זה מחייבים בארץ. (ראה: סטייה מעקרונות חשבונאיים).
חשבונאות וביקורת
לועזית: accepted principles of accounting
סדרת עקרונות וכללים, המונחים ביסוד כל הנהלת חשבונות ודיווחים הנעשים על פיה (דו"חות פיננסיים של הישויות העסקיות או צורת ארגון אחרות), וכמעט שאינם שונים בארצות השונות, זוהי מערכת של הנחיות ונהגים מוסכמים, הנוגעים בעיקר לכללי הדיווח לגופים חיצוניים, שיש ליישמם במערכת החשבונאית של פירמה, אם כי הם מותירים גם כר נרחב לשיפוט עצמאי. כללית, קובעים עקרונות אלה: תקופה חשבונאית (שהיא בדרך כלל שנה, על אף שהפירמה היתה קיימת קודם ותוסיף להתקיים גם אחר כך); יחידת מטבע כמודד (דהיינו נרשמות עסקות שניתן לבטא אותן במונחי כסף); הפירמה היא ישות נפרדת וחשבונותיה העסקיים מתנהלים בנפרד מחשבונות הבעלים; עלות היסטורית (שלפיה רישום הנכסים נערך לפי המחירים ששולמו בעת הרכישה); הרישומים הם על בסיס ההנחה שהעסק הוא עסק חי והפירמה תוסיף לפעול גם בעתיד; עקביות (שפירושה היצמדות לכללי רישום והערכה שנעשו בעבר, על מנת לאפשר השוואות); הקבלת הכנסות להוצאות (דהיינו חשבון רווח והפסד יכלול גם את כל ההוצאות שנעשו בתקופה נתונה לשם יצירת ההכנסה שנתקבלה באותה תקופה); שמרנות (דהיינו אין להביא בחשבון רווח אלא במידה שמומש, ולעומת זאת יש להביא בחשבון הפסדים צפויים); מהותיות (שפירושה מתן מידע רלוונטי ומשמעותי בדו"חות הכספיים); וכן גילוי נאות (שפירושו שעל הדו"חות הכספיים לגלות עובדות ונתונים בצורה נאותה ואסור להם להעלים מידע או לדווח בצורה מטעה). הרשות לניירות ערך דורשת כי כל החברות, שמניותיהן רשומות אצלה, יערכו את חשבונותיהם לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים, שיכללו פרטים על פי הכללים שקבעה. המערכת של עקרונות חשבונאיים מקובלים היא מערכת גמישה, המנסה להתאים את עצמה על ידי חידוש ושינוי כללים להתפתחויות של הסביבה הכלכלית, בעיקר כאמור להתפתחות העצומה במורכבות של עסקות ובשינויים ברמת המחירים. מערכת הכללים נקבעת על ידי גופים מקצועיים (בארץ על ידי לשכת רואי חשבון) וכן על ידי הפרקטיקה הנוהגת. כדי ליצור אחידות עולמית בכללים הוקמה גם ועדה בינלאומית לכללי חשבונאות. גילוי הדעת של גוף זה מחייבים בארץ. (ראה: סטייה מעקרונות חשבונאיים).
