פחת בשיטת יעודה לחילוף
חשבונאות וביקורת
לועזית: renewal fund method of depreciation
שיטת
פחת המבוססת על
ההנחה שהפחת נועד לחדש
נכסים. בשיטה זו
הסכום המובא
בחשבון כפחת הוא הסכום שאם יושקע בשער ריבית נתון, יצבור בסוף
תקופת הקיום של
הנכס את הסכום שיש לשלם בעד שחלופו. שיטת
היעודה לחילוף מבוססת על ההנחה שכספי הריבית ייזקפו
לקרן לחידוש נכסים. ניתן להשתמש בשיטה זו גם בלי לזקוף באופן מעשי את הכספים, אלא פשוט כדרך לחישוב הפחת. במקרה זה, השיטה ידועה בשם 'פחת בשיטת ריבית' (INTEREST METHOD OF DEPRECIATION). אם הפחת
נצבר בשיטת
הפחת בקו ישר, הסכום הצבור יעלה על
עלות הנכס שאותו יש להחליף, לכן נקבע בשיטה זו שיעור שנתי נמוך יותר ועל
העתודה לפחת מתוסף סכום ריבית שמגדילה את העתודה משנה לשנה.
ההסתייגות משיטה זו נובעת מהעובדה שהעתודה הופכת גדולה יותר בשנים האחרונות לקיומו של הנכס, שעה שעלות האחזקה והתיקונים גדלים גם הם, כך שהרווחים מופחתים בתקופה זו בסכום גדול מן הראוי. בתקופה של התפתחות טכנולוגית מהירה לא מקובל בדרך כלל לרכוש אותו נכס לשחלוף נס שיצא מכלל שימוש, ועל כן שחלופו ייעשה
במחיר עלות גבוה יותר, כאשר לנכס נוספו שכלולים ותוספות משמעותיים. על כן אין היום משמעות של ממש לחישוב פחת ולצבירת עתודות כספיות בדרך האמורה לעיל.