ראיָת ביקורת
חשבונאות וביקורת
לועזית: auditing evidence
ראייה המתקבלת באחד האמצעים שנוקט
רואה חשבון במהלך
הביקורת.
תהליך הביקורת יכול להיחשב בחלקו לתהליך של איסוף ראיות לצורך
ניתוח ושיפוט, המובילים
לחוות הדעת של רואה
החשבון. הראיָה נובעת מפעילויות שונות על פי אופי והיקף המערכת של ביקורת פנים וכיו"ב. ראית בקורת נבחנת לאור
תקני הביקורת המקובלים, שחלקם נובעים מהחוק, מהסטטיסטיקה ומתחומים אחרים המתייחסים לכך. המונח מכונה גם 'ראיָה חשבונאית' (
ACCOUNTING EVIDENCE). על פי תקני ביקורת, שקבעה לשכת רואי החשבון, על רואה החשבון לקבל ראיות מספיקות באמצעות נהלי ביקורת מקובלים, שיהוו בסיס מהימן לחוות דעתו. על פי ההנחיות ליישום תקני ביקורת, שפורסמו על ידי לשכת רואי החשבון, ראיָה כוללת, הכל לפי שיקול דעתו של רואה החשבון בנסיבות המקרה; בדיקות
בעין; מסמכים שהוכנו על ידי גורמי חוץ;
הצהרות בעלים או מנהלים; מסמכים פנימיים שנערכו על ידי הגוף המבוקר; חישובים ובדיקות של סבירות; וראיות אחרות שרואה החשבון ימצא לנכון לקבלן, כגון: חוות עת מקצועיות שונות והסברים בעל פה. (ראה: הצהרת מנהלים).