איגרת חוב
חשבונאות וביקורת
לועזית: bond [Am.] / debenture [Br.]
1. כל תעודה כתובה, בעלת תוקף חוקי, המעידה על חוב - במיוחד כזה הנובע מהלוואה - שאדם או חברה חייבים לבעל התעודה. בתעודה הבטחה לפרוע סכום כסף במועד קבוע או בהתקיים תנאי מסוים. בכינוי 'איגרת חוב' משתמשים גם לניירות ערך כגון מִלווה, שטר הון, שטר התחייבות וכדומה.
2. תעודה המונפקת על ידי חברה, ממשלה, או תאגיד שקיבלו אישור לכך, ובה התחייבות המנפיק לשלם כספים בתאריכי פירעון קבועים. איגרות חוב מאופיינות במספר תכונות יסודיות (שלא תמיד מתקיימות בכולן): ההתחייבות להחזיר את הקרן, לשלם ריבית ולעתים גם הפרשי הצמדה - אם נקבעו תנאי הצמדה - בתנאים, בשיעורים ובמועדים שנקבעו בעת נתינת ההלוואה למנפיק. נקיבת שיעור הריבית נעשית עם ההנפקה. ריבית זו יכולה להיות נומינלית או צמודה לגורם כלשהו (כגון: מדד מסוים, מטבע חוץ וכיוצ"ב). היא יכולה להיות קבועה או משתנה (ניידת) על פי בסיס שנקבע (כגון: ממוצע שערי הריבית במשק, ריבית בינבנקאית, ריבית על סוגי הלוואות מסוימים עם תוספת או בניכוי מסוים וכיוצ"ב). אולם יכול גם שלאיגרת לא תהיה ריבית כלל וזו תימכר בניכיון, או שהסכום שאמור היה להשתלם כריבית יחולק בהגרלה. בכל איגרת יש מועד פירעון קרן, במועד אחד או במספר מועדים, ואלה מובטחים בדרך כלל - כמו גם הריבית - על ידי שיעבוד על נכסי החברה המנפיקה או על חלק מהם. שלא כמניה, איגרת חוב אינה מעידה על בעלות ולכן בעלי איגרות חוב זכאים לתשלומים המגיעים להם גם אם למנפיק אין רווחים, או שהרווחים אינם מספיקים. במקרה של פשיטת רגל יש להם עדיפות על מחזיקי המניות, חברה רשאית ליצור סוגים שונים של איגרות חוב בעלות תנאים שונים.
חשבונאות וביקורת
לועזית: bond [Am.] / debenture [Br.]
1. כל תעודה כתובה, בעלת תוקף חוקי, המעידה על חוב - במיוחד כזה הנובע מהלוואה - שאדם או חברה חייבים לבעל התעודה. בתעודה הבטחה לפרוע סכום כסף במועד קבוע או בהתקיים תנאי מסוים. בכינוי 'איגרת חוב' משתמשים גם לניירות ערך כגון מִלווה, שטר הון, שטר התחייבות וכדומה.
2. תעודה המונפקת על ידי חברה, ממשלה, או תאגיד שקיבלו אישור לכך, ובה התחייבות המנפיק לשלם כספים בתאריכי פירעון קבועים. איגרות חוב מאופיינות במספר תכונות יסודיות (שלא תמיד מתקיימות בכולן): ההתחייבות להחזיר את הקרן, לשלם ריבית ולעתים גם הפרשי הצמדה - אם נקבעו תנאי הצמדה - בתנאים, בשיעורים ובמועדים שנקבעו בעת נתינת ההלוואה למנפיק. נקיבת שיעור הריבית נעשית עם ההנפקה. ריבית זו יכולה להיות נומינלית או צמודה לגורם כלשהו (כגון: מדד מסוים, מטבע חוץ וכיוצ"ב). היא יכולה להיות קבועה או משתנה (ניידת) על פי בסיס שנקבע (כגון: ממוצע שערי הריבית במשק, ריבית בינבנקאית, ריבית על סוגי הלוואות מסוימים עם תוספת או בניכוי מסוים וכיוצ"ב). אולם יכול גם שלאיגרת לא תהיה ריבית כלל וזו תימכר בניכיון, או שהסכום שאמור היה להשתלם כריבית יחולק בהגרלה. בכל איגרת יש מועד פירעון קרן, במועד אחד או במספר מועדים, ואלה מובטחים בדרך כלל - כמו גם הריבית - על ידי שיעבוד על נכסי החברה המנפיקה או על חלק מהם. שלא כמניה, איגרת חוב אינה מעידה על בעלות ולכן בעלי איגרות חוב זכאים לתשלומים המגיעים להם גם אם למנפיק אין רווחים, או שהרווחים אינם מספיקים. במקרה של פשיטת רגל יש להם עדיפות על מחזיקי המניות, חברה רשאית ליצור סוגים שונים של איגרות חוב בעלות תנאים שונים.
