דוּחַ כספי שנערכה בו התאמה אינפלציונית, בדרך כלל על פי גילויי דעת 36 ו-50 של לשכת רואי החשבון. השימוש במונח התאמה ולא הערכה מדגיש את האופי הטכני של ההתאמה המתבצעת ללא שינוי בעקרונות החשבונאיים. נקודת המוצא היא הדוחות הנומינליים, וגילוי הדעת נוקב שורה של התאמות שיש לעשות ושמטרתם לנטרל את השפעת האינפלציה על ידי הצגת הדוּחַ הכספי, לרבות הדוחות המשווים המצורפים, בשקלים בעלי כוח קניה זהה (לסוף תקופת החשבון). הצגת דוחות כספיים מותאמים היא חובה לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים לגבי חברות שלציבור יש עניין בהן ולגבי חברות מעל היקף כספי מוגדר.