מרפסת מקרקעין
לועזית: terrace

1. חלק בולט בבניין מגורים פתוח או מקורה המוגן על ידי מעקה (גם: בלקון, גזוזטרה);
2. משטח מרווח מקומת הקרקע
3. משטח בעל מעקה סביבו הצמוד לקיר החיצוני של הבניין.