שכירות מקרקעין
לועזית: tenancey

אחזקה זמנית, או תפוסה של דבר מה השייך לאחר. בדרך כלל הזכות או הזיקה להחזיק או לתפוס נכסי דלא ניידי יכולה להיעשות עם או בלי הסכם חכירה בכתב. בשכירות נוצרת הפרדה בין הבעלות על הנכס לבין הזכות המוענקת לשוכר להחזיק ולהשתמש בו. בשכירות ניתנת תמורה על ידי מקבל הזכות (לעומת שאילה, שבה העסקה נעשית ללא תמורה). שכירות תיתכן במקרקעין, במיטלטלין ואף בזכויות (כגון: שכירות פטנט או זכות יוצרים), ובלבד שהנכס ניתן על פי טיבו להחזקה ו/או לשימוש מתמשכים. לפיכך אין עסקת השכירות נעשית בנכסים כלים. ההיבטים הקנייניים שבשכירות זכו לתשומת לב מיוחדת לגבי מקרקעין, שטיבם מאפשר הפרדה ממושכת בין הבעלות לבין הזכות להחזקה ולשימוש (ראה: חכירת מקרקעין). בשיטת המשפט הישראלי מוסדר עניין השכירות בכמה חוקים: חוק השכירות והשאילה, חוק המקרקעין וחוק הגנת הדייר. (ראה: ערך שכירות; נכס שאינו כלה).