חפיר
מקרקעין
לועזית: ditch
1.
חתך צר וארוך בדפנות תלולות בסלע או
בקרקע, המשמש להתקנת צינורות וקווי טלפון, לבניית קירות וכדומה, עם מילוי החלל הנותר
בעפר מהודק
2. חיתוך או
חציבה בקרקע המשמשים למגן, הרחקת מים וכדומה
3.
בארכיטקטורה העתיקה ובימי הביניים, מכשול חיצוני שנכרה מחוץ לחומת
עיר בצורת תעלה
רחבה ועמוקה סביב
החומה. נועד להקשות את
הגישה לחומה. את התעלה מילאו במים, אם היה מקור מים
בסביבה.