קבוצה דיני עסקים
לועזית: group

מערך של חברות, הידוע גם בשם 'קונצרן' (CONCERN), שבו מצויות חברה-אם וחברות בנות שלה, כשהקבוצה קרויה בדרך כלל על שם החברה האם, אם כי כל אחת מהחברות שומרת על עצמאותה המשפטית, על שמה ועל המוניטין שלה. היום קבוצות מונות מפעלים מסוגים שונים, מענפי משק שונים ומתחומי עיסוק שונים. בתקופות מסוימות נועדה ההתארגנות ליצור מונופול של פירמות באותו ענף, והוא נוצר על ידי כך שהחברות המשתתפות בקונצרן מכרו את מניותיהן, או את רובן, לחברת גג שהוקמה לצורך זה. התארגנות זו קבעה, למרות שמירת הזהות הפורמלית, את המדיניות הכללית של הפירמות, את חישובי המחירים, את מכסות ייצור, את אזורי השיווק וכדומה. התוצאות העסקיות של קבוצה ניתנות בדו"חות כספיים מאוחדים. בבורסה לניירות ערך בתל אביב מיחסים חשיבות לקבוצה העומדת מאחרי מניה מסוימת, שכן רואים בשייכות לקבוצה גדולה וחזקה מספר יתרונות חשובים: ראשית, ההנחה היא שקונצרן גדול לא ייתן לחברה מחברותיו לפשוט את הרגל; שנית, השתייכות לקונצרן גדול מביאה תועלת רבה באופן שוטף: חסכון באמצעי ניהול ומנהלה, ריכוז נושאי מימון, ערבויות הדדיות, שיווק פנימי, יעילות וידע מקצועי מעולה הניתן מהמרכז וכיו"ב; שלישית, בחברות השייכות לקבוצה יש גמישות מסוימת בהוצאות הקבועות, קיימות ניידות עובדים בתוך המערכת ותיתכן גם ניידות נכסים, לפי הצורך, עובדות העשויות להקל על חברה בעיתות משבר חריפות. לצד היתרונות האמורים קיים גם חסרון רציני אחד, והוא ניגוד האינטרסים שבין החברה-האם והקבוצה כולה, לבין החברה שאת מניותיה מחזיק המשקיע, וזאת בנוסף לעובדה שקריסת החברה-האם משליכה גם על החברות הבנות עקב מערכת ערבויות הדדיות הנהוגה בגופים כאלה.