שטר חוב דיני עסקים
לועזית: promissory note

בפקודת השטרות מוגדר שטר חוב כהבטחה ללא תנאי, ערוכה בכתב מאת אדם לחברו וחתומה בידי עושה השטר, שבה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז , עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסוים בכסף. הווה אומר: בעוד שבשטר חליפין שולשה צדדים, אין בשטר חוב אלא שני צדדים- החייב (עושה השטר) והנפרע. מעמדו של החייב בשטר חוב מקביל למעמדו של הנמשך בשטר חליפין, שחתם כקבל. חתימה זו הופכת את הנמשך (הקבל)לחייב העיקרי של החייב על-פי שטר חוב. כאמור, שטר חוב יכול שיהיה ערוך למועד מסוים ויכול להיות גם עם דרישה, דהיינו השטר עומד לפירעון עם הצגתו. במקרה כזה, קובע החוק, יש להציג את השטר לפירעון תוך זמן סביר מיום ההיסב. זמן סביר הוא תקופה של שישה חודשים, פרט למקים בהם הותנה בפירוש אחרת.