תושב
דיני עסקים
לועזית: resident
1. אדם הגר והמנהל עסק במדינה מוגדרת, באופן קבוע, ובדרך כלל הוא גם אזרח שלה.
2.
בחוק מרשם האוכלוסין: מי שנמצא בישראל כאזרח ישראלי
או על פי אשרת עולה או תעודת עולה, או על פי
רישיון לישיבת-קבע.
3. אדם הגר והמנהל עסק במדינה מוגדרת, באופן קבוע, ובדרך כלל הוא גם אזרח שלה. המונח משמש במדינות שבהן יש פיקוח על מטבע חוץ, כדי לקבוע זכויות וחובות של תושב לעומת אלה של מי שאינו תושב, וכן משמש כקריטריון להטלת מס מטעם ממשלת המדינה שבה הוא תושב.