עיכבון
דיני עסקים
לועזית: lien
זכות המוענקת
בחוק לנושה, בנסיבות מסויימות, לעכב תחת ידו
נכס מנכסי
החייב, שהנושה קבל
בו את
החזקה כדין, ושאלמלא
זכות העיכבון היה על הנושה למוסרו לחייב -
עד שתביעותיו כלפיו תבואנה על סיפוקן. בדרך כלל אין צורך בהסכמים מיוחדים כדי ליצור זכות עיכבון, שכן זו נובעת מעצם היחסים בין הצדדים. (ראה: החזרה מחדש).