עסק פרטי דיני עסקים
לועזית: individual proprietrship

עסק שיש לו בעלים יחיד, הנהנה מכל הרווחים והוא אחראי באופן מלא לכל ההתחייבויות של העסק. הונה העצמי של פירמה פרטית שייך לאדם אחד, בעל הפירמה. פירמה פרטית מנוהלת למען בעל הפירמה ולרוב על ידי עצמו. זכויותיו וחובותיו אינן מוגבלות, ולכן כאשר הפירמה פושטת את הרגל מוכרים את נכסיה, ואם התמורה המתקבלת אינה מספיקה לכיסוי תביעות הנושם, רשאי בית המשפט לצוות, לשם סילוק חובות הפירמה, על מכירת נכסיו הפרטיים של בעל הפירמה; ולהפך, אם בעל עסק מסתבך בחובות פרטיים, ניתן לרדת לנכסיו העסקיים לשם סילוק חובות אלה. כלומר, בעסק פרטי אין הבדל, לצורך החוק, בין הפירמה לבין בעל הפירמה. יתרונו של עסק כזה הוא בפשטות ניהולו וביכולת למשוך רווחים ועלויות התארגנות נמוכות. מאידך, אין ביקורת חיצונית על המערכת החשבונאית, שהיא בדרך כלל ברמה נמוכה. צירוף שותפים או מימוש הפרימה הוא תהליך מסובך והבעלים נוטל סיכונים במישור האישי. מבחינת חוקי המס, הכנסתו של יחיד כזה מהפירמה (ואפילו הרווח בלתי מחולק) נחשבת הכנסה אישית. (השווה: חברה בעירבון מוגבל; שותפות).