רכב חילוץ
תחבורה
לועזית: recovery vehicle
1. כללית,
רכב המצוייד באביזרים לחלץ רכבים תקולים ופגועים;
2. בתקנות
התעבורה,
רכב מנועי המיועד לפי מיבנהו לביצוע עבודות חלוץ וגרירה או גרירה נישלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברישיונו כרכב
חילוץ.