טְרַקְטוֹר תחבורה
לועזית: tractor

1. כּלי רֶכב בַּעל מָנועַ חזק והילוּך אִטי, נָע על גַלגַלים או על זַחַל, ומשַמֵש בעיקר בעבודות חקלאות;
2. בתקנות התעבורה, רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה או לגרירה וליצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור.