אִיזוּן אַקְטוּאָרִי (2)
ביטוח וניהול סיכונים
לועזית: actuarial balance
יצירת עתודות אצל
מבטח,
קרן פנסיה או
הביטוח הלאומי שיבטיחו בכל עת כי שווי הכספים שהצטברו, יחד עם
התשואה שנצטברה עליהם, יהיה גבוה דיו לכסות את
ההתחייבויות. שיטה זו היא השיטה המקובלת
בביטוח חיים ובמידה מסוימת גם בקרנות
הפנסיה. גם במסגרת
הביטוח הלאומי ישנה גישה המצדדת
באיזון אקטוארי למימון הביטוח הלאומי. בגישה זו הפרמיות ששילם כל דור של מבוטחים נצברות בעתודות מתאימות ובתוספת
הריבית הן ממנות את ההטבות שיקבלו בני אותו דור בעתיד. שיטה זו מקובלת לגבי תוכניות ארוכות טווח כגון ביטוח זקנה
ושאירים. שיטה זו נועדה למנוע הפתעות בזרם הכספים של התוכנית, כפי שאמנם עלול לקרות בשיטת
האיזון השנתי, שבה גובים בשנים הראשונות פרמיות נמוכות, בגלל מיעוט הזכאים להטבות, ולאחר זמן יש להעלות את הפרמיות במהירות כדי לכסות את התשלומים הגדלים. שיטת האיזון
האקטוארי מלווה בצבירת כספים ניכרת בידי הממשלה ולכן מתקבל בציבור הרושם כי לפנינו מערכת מיסוי נוספת, מה גם שהביטוח הלאומי מעצם טבעו בנוי על סבסוד הדדי ולא הכל נהנים ממנו במידה שווה. (גם
מאזן אקטוארי)