דִּירֶקְטוֹר מִקֶּרֶב הַצִּיבּוּר
בנקאות ושוק ההון
לועזית: outsider director
בחוק החברות: תושב ישראל שאין לו
זיקה כלכלית לחברה
בה הוא מכהן
כדירקטור או לתאגיד קשור לה ואין לו
קשר מהותי להנהלה העסקית שלה או של תאגיד קשור לה.
חוק החברות קובע הוראות ביחס לדירקטורים מקרב הציבור לגבי חברות שמניותיהן נסחרות
בבורסה,
בהנחה שחלק מהמניות נמצא בידי ציבור רחב ואנונימי. תפקידם הוא לקחת
חלק פעיל
בניהול החברה ולפקוח עין על עסקות שעושה החברה
עם בעלי עניין. דירקטורים אלה צריכים להיות משוחררים מהשפעות של ניגודי עניינים כך שיוכלו לשמש כוח בולם מפני
שימוש לרעה בכוח
השליטה של ההנהלה. החוק קבע, אפוא,
תנאי כשירות למינוי וסייגים הפוסלים אנשים מלכהן כדירקטורים וחִייב כל חברה, כאמור, שמניותיה נסחרות בבורסה למנות
לפחות שני דירקטורים כאלה שתקופת כהונתם מוגבלת לחמש שנים. כמו כן מגביל החוק את
מספר החברות שבהן רשאי דירקטור לכהן לשתיים (אלא אם כן הוא דירקטור מקצועי וקיבל
היתר מהועדה שמונתה על פי החוק לכהן בחברות נוספות ואז הוא יכול לכהן בדירקטוריונים של חמש חברות). את גמולו של הדירקטור קובע שר האוצר,
באישור ועדת הכספים של הכנסת, ואסור לתת לדירקטור מקרב הציבור כל
תמורה בשל שירות לחברה כדירקטור אלא על פי התקנות האמורות.