אַחרָיוּת מוּתְנֵית
בנקאות ושוק ההון
לועזית: contingent liability
האחריות של צד למסמך סחיר המותנה באי תשלום שלו על ידי הצד שהוא האחראי העיקרי לתשלום ההתחייבות במועד הפירעון, כגון: מיסב שיק, או ערב או נותן ביטחון לשטר או להלוואה. בשטר חליפין ובשטר חוב מותנית בדרך כלל תוקפה של האחריות, גם של המושך וגם של המיסב, בכך שהשטר הוצג לפרעון ושננקטו ההליכים הדרושים לאחר חילול השטר. אם החייב העיקרי אינו עומד בתשלום, האחריות העקיפה של המיסב או הערב הופכת לאחריות ישירה והוא נדרש לשלם את השטר. אולם מאחר שהערבות היא משנית לחוב העיקרי הרי אם החיוב היה חסר תוקף בטלה הערבות, מלבד אם הפגם אינו לעצם החיוב אלא בכשרות החייב (כגון התחייבות שנטל קטין), או בייצוגו. במקרה זה הערבות הופכת להתחייבות לשיפוי ואין לערב זכות חזרה לחייב. אחריות כזו מכונה גם 'אחריות משנית' (SECONDARY LIABILITY) או 'אחריות עקיפה' (INDIRECT LIABILITY).
בנקאות ושוק ההון
לועזית: contingent liability
האחריות של צד למסמך סחיר המותנה באי תשלום שלו על ידי הצד שהוא האחראי העיקרי לתשלום ההתחייבות במועד הפירעון, כגון: מיסב שיק, או ערב או נותן ביטחון לשטר או להלוואה. בשטר חליפין ובשטר חוב מותנית בדרך כלל תוקפה של האחריות, גם של המושך וגם של המיסב, בכך שהשטר הוצג לפרעון ושננקטו ההליכים הדרושים לאחר חילול השטר. אם החייב העיקרי אינו עומד בתשלום, האחריות העקיפה של המיסב או הערב הופכת לאחריות ישירה והוא נדרש לשלם את השטר. אולם מאחר שהערבות היא משנית לחוב העיקרי הרי אם החיוב היה חסר תוקף בטלה הערבות, מלבד אם הפגם אינו לעצם החיוב אלא בכשרות החייב (כגון התחייבות שנטל קטין), או בייצוגו. במקרה זה הערבות הופכת להתחייבות לשיפוי ואין לערב זכות חזרה לחייב. אחריות כזו מכונה גם 'אחריות משנית' (SECONDARY LIABILITY) או 'אחריות עקיפה' (INDIRECT LIABILITY).
