מַערֶכֶת בַּנְקָאוּת
בנקאות ושוק ההון
לועזית: banking system
שיטת הבנקאות הנהוגה במדינה, שבה בנקים פועלים מתוך תלות הדדית
כיחידה שלמה.
מבנה מערכת הבנקאות נקבע בכל מדינה ומדינה בהתאם להתפתחותה החברתית והכלכלית ובהתאם לצרכי
המשק של אותה מדינה. גם גורמים היסטוריים ומדיניים משפיעים לעתים על מבנה הבנקאות. על מערכת הבנקאות נמנים מוסדות פיננסיים רבים ושונים העוסקים בקבלת פיקדונות,
ניכיון שטרות ופעולות
אשראי אחרות,
השקעות,
הנפקת ניירות ערך ושאר שירותים פיננסיים. יש מערכות העוסקות בכל הפעולות הללו ויש שעוסקות בחלקן בלבד, בהתאם לקוי התמחות שונים, כגון:
בנק מסחרי, בנק להשקעות, למשכנתאות, לחיסכון וכו'.
במערכת הבנקאת בעולם קיימות שתי שיטות ארגוניות של מבנה בנק. האחת, של סניפים והשנייה של בנק יחיד. מערכת הבנקאות -
במיוחד זו המסחרית - זוכה בכל
מקום לטיפול מיוחד לא רק בגלל ממדיה וקשת התפקידים הרחבה שהיא ממלאת במימון עסקות מקומיות ובינלאומיות, אלא במיוחד בשל העובדה שכקבוצה יוצרים המוסדות האלה
חלק נכבד מהיצע
הכסף (אמצעי
התשלום) של המדינה, זוהי גם התכונה המהותית המייחדת את מערכת הבנקאות ממוסדות כספיים אחרים.
בתחום הבנקאות המסחרית קיימת ריכוזיות רבה אשר מקורה העיקרי הוא
השילוב של יתרונות לגודל בענף וגודלו המצומצם של המשק אותו משרתת המערכת. כדי לספק שירות באיכות גבוהה, על הבנקים לקיים מערכת מחשוב מתקדמות ויקרות. במערכות אלו יש מרכיב גדול של הוצאות קבועות וכך נוצרים יתרונות לגודל.
במרבית המדינות ניכרת בשנים האחרונות מגמה של ריכוזיות גדלה של מערכות הבנקאות.