נִיתּוּחַ נְיָירוֹת עֵרֶךְ
בנקאות ושוק ההון
לועזית: securities analysis
הערכת הביטחון,
התשואה ומאפיינים אחרים של
השקעות בניירות ערך, לאור העובדות
הזמינות והרלוונטיות שבידי
הנתח.
שיטת הניתוח צריכה להיות מותאמת
לנייר הערך אותו מנתחים (מניה
או איגרת חוב), שיטה המשקפת את ההבדלים המהותיים בין שני סוגי ניירות ערך אלה. העיקרון המשותף לכל שיטות ניתוח ניירות ערך הוא הניסיון לבחון את תזרים
המזומנים העתיד להתקבל כתוצאה מאחזקת ניירות הערך. באיגרות חוב מתחשבים בריבית ובקרן, ובמניות מתחשבים בדיבידנד או בנכסים שיחולקו בעת
פירוק החברה בעתיד
רחוק.
המטרה של ניתוח איגרת חוב הוא
להעריך את יכולתו של
החייב לשלם את הקרן והריבית בבוא
מועד חלותם; בעוד שמטרת ניתוח מניה הוא להעריך את הערך העתידי האפשרי שלה. על אלה משפיעים גורמים רבים הן אלה הנוגעים לחברה המנפיקה והן אלה הנוגעים לכלכלה בכללה.
מידע זה מבוסס בעיקר על נתונים היסטוריים, אך ניתן להשלימו על ידי תחזיות
בקשר להתפתחויות כלכליות ופוליטיות לגבי
המשק ועל ידי תצפיות ותחזיות בקשר להתפתחות החברות המנפיקות. על פי תצפיות ותחזיות אלה ניתן לדרג את ניירות הערך על פי
מספר קריטריונים שהעיקריים שבהם הם: גידול, הכנסה שוטפת, רווחי הון, הגנה מפני אינפלציה, מיסוי, אפשרויות מימוש, נזילות וכדומה.