רווח למניה
בנקאות ושוק ההון
לועזית: earnings per share
יחס הנמנה עם יחסים למניה והמציין את החלק היחסי של מניה רגילה ברווח הנקי השנתי, לאחר מס, של החברה שהנפיקה את המניה. לשון אחר: הרווח הנקי מחולק לכלל המניות שבידי הציבור. החשבון נעשה לגבי סך כל הרווח, בין שחולק ובין שלא חולק - כפי שהדבר נעשה בחישוב תשואות רווחים - פרט לכך שהרווח בחישוב הרווח למניה נעשה לגבי הערך הנקוב של המניות (או מספר המניות במקום שהמניות הן סתומות שווי), בעוד שבחישוב תשואות רווחים הוא נעשה על פי הרווח הנקי הרשום (לאחר הפרשה למסים) בדו"ח הכספי של החברה הרווח למניה משמש מודד למידת הצלחתה של החברה על ידי השוואת שיעורי הרווח למניה, בכל שנה משנות הפעילות שביניהן מבקשים להשוות, או לשם השוואת הרווחיות בשנה מסוימת בין חברות שונות. במקרה שלמניות יש ערך נקוב, מצוין הרווח למניה ביחידות מטבע לערך הנקוב של המניה או באחוזים; ואילו כשאין ערך נקוב למניה, הרווח מצוין ביחידות מטבע בלבד. כדי להגיע לרווח שוטף למניה יש צורך בהתאמת הרווח למניה בשל דילול הון המניות או מכירת מניות חדשות וכדומה. הצגת הרווח למניה מקובלת היום כחלק מהמידע שעל החברה לספק לציבור ומשמשת גם לחישוב המכפיל. בחישוב הרווח למניה מתחשבים בהון המניות הממוצע שהיה במשך השנה ואין מתחשבים במניות בכורה שאינן משתתפות, שהרי הן בבחינת אגרת חוב מבחינה כלכלית. הרווח למניה מחושב בדרך כלל לגבי הון המניות הנפרע בפועל בתוספת ניירות ערך המירים, אשר כמעט ודאי שיומרו (רווח בסיסי למניה), וכן לגבי הון המניות בתוספת כל ניירות ערך המירים שהנפיקה החברה (רווח למניה על בסיס דילול מלא). הרווח למניה מחושב בדרך כלל לגבי הרווח מפעולות רגילות וכן לגבי הרווח לאחר סעיפים מיוחדים. הכללים לחישוב רווח למניה בארץ נקבעו על ידי הנחיה של הרשות לניירות ערך.
בנקאות ושוק ההון
לועזית: earnings per share
יחס הנמנה עם יחסים למניה והמציין את החלק היחסי של מניה רגילה ברווח הנקי השנתי, לאחר מס, של החברה שהנפיקה את המניה. לשון אחר: הרווח הנקי מחולק לכלל המניות שבידי הציבור. החשבון נעשה לגבי סך כל הרווח, בין שחולק ובין שלא חולק - כפי שהדבר נעשה בחישוב תשואות רווחים - פרט לכך שהרווח בחישוב הרווח למניה נעשה לגבי הערך הנקוב של המניות (או מספר המניות במקום שהמניות הן סתומות שווי), בעוד שבחישוב תשואות רווחים הוא נעשה על פי הרווח הנקי הרשום (לאחר הפרשה למסים) בדו"ח הכספי של החברה הרווח למניה משמש מודד למידת הצלחתה של החברה על ידי השוואת שיעורי הרווח למניה, בכל שנה משנות הפעילות שביניהן מבקשים להשוות, או לשם השוואת הרווחיות בשנה מסוימת בין חברות שונות. במקרה שלמניות יש ערך נקוב, מצוין הרווח למניה ביחידות מטבע לערך הנקוב של המניה או באחוזים; ואילו כשאין ערך נקוב למניה, הרווח מצוין ביחידות מטבע בלבד. כדי להגיע לרווח שוטף למניה יש צורך בהתאמת הרווח למניה בשל דילול הון המניות או מכירת מניות חדשות וכדומה. הצגת הרווח למניה מקובלת היום כחלק מהמידע שעל החברה לספק לציבור ומשמשת גם לחישוב המכפיל. בחישוב הרווח למניה מתחשבים בהון המניות הממוצע שהיה במשך השנה ואין מתחשבים במניות בכורה שאינן משתתפות, שהרי הן בבחינת אגרת חוב מבחינה כלכלית. הרווח למניה מחושב בדרך כלל לגבי הון המניות הנפרע בפועל בתוספת ניירות ערך המירים, אשר כמעט ודאי שיומרו (רווח בסיסי למניה), וכן לגבי הון המניות בתוספת כל ניירות ערך המירים שהנפיקה החברה (רווח למניה על בסיס דילול מלא). הרווח למניה מחושב בדרך כלל לגבי הרווח מפעולות רגילות וכן לגבי הרווח לאחר סעיפים מיוחדים. הכללים לחישוב רווח למניה בארץ נקבעו על ידי הנחיה של הרשות לניירות ערך.
