סיכון כלכלי
בנקאות ושוק ההון
לועזית: economic risk
הסיכוי שמשהו לא יתרחש כמצופה.
נטילת סיכונים היא לב-ליבו של הקפיטליזם, והיא אחראית
לחלק גדול
מהצמיחה של כלכלה. באופן כללי, כלכלנים מניחים שאנשים מוכנים להיחשף לסיכונים מוגברים, רק אם בממוצע הם יוכלו ליהנות מתשואות גבוהות ביחס
לפעילות של סיכון
נמוך יותר.
גובה התשואה הצפויה תלוי בחלקו בהסתברות של תוצאה בלתי-רצויה, ובחלקו בשאלה אם
אוהב סיכון הוא שונא סיכון, נייטרלי לסיכון
או נוטה לחיפוש סיכון. במחצית השנייה של
המאה ה-20, כלכלנים שיפרו במידה רבה את הבנת הסיכונים ופיתחו תיאוריות של
ניהול סיכונים, שמציעות מתי כדאי להשתמש בביטוח,
פיזור, גיוון או
גידור כדי לשנות את מידת
החשיפה לסיכון.
בשוקי ההון, מדידת הסיכון המקובלת ביותר היא התנודתיות (או
סטיית תקן) של מחירי נכסים,
וליתר דיוק: תנודתיות
התשואה הכוללת שלהם. לפרופיל הסיכון מוסיפים במקרים רבים מדדים סטטיסטיים נוספים (כמו העדר סימטריה), ובמקרים נדירים - גם הסתברות של אירועים חיצוניים (ראו: מבחן לחץ, ניתוח
תרחיש וערך בסיכון).