פער תשואה
בנקאות ושוק ההון
לועזית: yield gap
שיטה להשוואת ביצועיהן של
איגרת חוב ומניות.
הפער מוגדר
כתשואה הממוצעת של מניות מינוס
התשואה הממוצעת של איגרת חוב. מאחר שמניות הן דרך כלל
השקעות מסוכנות יותר מאיגרת חוב, היה אפשר לצפות שתשואתן תהיה גבוהה יותר. אבל במציאות, פער התשואה שלילי לעיתים קרובות, כלומר: תשואת האיגרת חוב עולה על תשואת המניות. זה לא כך מפני שהמשקיעים רואים במניות
השקעה בטוחה יותר מאשר איגרת חוב (ראו
פרמיית סיכון במניות). זה קורה מפני שהמשקיעים צופים שרוב הרווח מקניית מניות יבוא מעליית מחירן, ולא
מחלוקת דיבידנד.
משקיעי איגרת חוב מצפים בדרך כלל שמרבית רווחיהם יבואו מתשלומי ריבית השובָר (קוּפּוֹן - הריבית המשולמת תקופתית למחזיקי האיגרת חוב). הם גם חוששים שהאינפלציה תשחק את
הערך הריאלי של תשלומי הריבית בעתיד, ולכן הם מעריכים יותר את תשלומי ריבית
השובר בהווה. מלבד זאת, התועלת של תשואת הדיבידנד כמדד לביצועי מניות פחתה מאז תחילת שנות ה-90 של
המאה ה-20, כאשר יותר ויותר חברות בחרו
להחזיר כסף לבעלי מניות באמצעות
רכישה חזרה של מניותיהן מן הציבור, ולא באמצעות חלוקת יותר דיבידנד.