בּוֹרֵר יחסי עבודה
לועזית: arbitrator

1. אדם אשר הופנה אליו נושא שנוי במחלוקת לשם קבלת החלטה ויישוב.
2. בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו לרבות בורר מכריע ובורר חליף.
3. חבר ועדה שממַנֶה הממונה הראשי לעניין סכסוך מסוים על פי התנאים שבחוק יישוב סכסוכי עבודה (חס"ע 16 ואילך).