קופת תגמולים
יחסי עבודה
לועזית: provident fund
אחת הצורות של קופת גמל, שנועדה לשלם
לעובד שפרש או
לעצמאי, או לשאיריהם,
תשלום חד פעמי. תנאי ההפקדה והתשלום בקופת
תגמולים נפרדים לשכירים ולעצמאיים, כמפורט בתקנות הקופה. ההבחנה בין
עמית עצמאי לעמית
שכיר לא נעשית על פי מעמדו בעבודה אלא לפי אופן הצטרפותו. 'עמית עצמאי'. הוא כל עמית שמפקיד כספים בקופה באופן עצמאי, עמית כזה יכול להיות עצמאי במקצועו או שכיר. 'עמית שכיר' הוא עמית שהפקדותיו לקופה נעשות על ידי מקום עבודתו, ובמקרה כזה יכול להיות כמובן רק עמית שהוא שכיר במקצועו. הקופה לשכירים נועדה לשמש אותם
בגיל הפרישה ואז יקבלו את כל הכספים שהצטברו לזכותם בקופה. במקרה של
פרישה ממקום העבודה ניתן לקבל את הכספים לאחר חצי שנה מיום הפרישה (במגבלות מסוימות). הקופה לעצמאיים אף היא נועדה לאפשר
קיום עם הגיע עצמאי לגיל הפרישה (גיל 67), אולם עד שנת 2006 הכספים בקופה עמדו לרשות העמית לאחר 15 שנה גם אם לא הגיע לגיל פרישה, ובמקרה שהעמית מבוגר, הוא יכול היה למשוך כספים לאחר חמש שנים. קופה זו משלמת לעמיתיה מכספים שהופקדו בה לזכותם ומרווחים שנבעו מכספים אלה. הדגש בקופות אלה הוא על החסכון, ואם יש ביטוח הוא שולי. על ההפקדות ועל התגמולים מוענקות הקלות מס על פי תקנות מס הכנסה. ההפקדה החודשית בקופת תגמולים מתחלקת בין
המעביד לעובד. לרוב ההפקדה הינה בשיעור של 5%
ממשכורת הבסיס של
העובד. קופת הגמל חייבת להשקיע את רוב הכספים המצטברים בה מתשלומי עמיתיה, בהתאם לכללים הנקבעים על ידי
משרד האוצר. כתוצאה מזה, נוטלת קופת הגמל חלק נכבד בפעילות שוק אגרות
החוב בישראל. על פי החוק, פטורה קופת גמל ממסים על רווחיה.