גיל פרישה
יחסי עבודה
לועזית: (retirement age)ף
המועד שבו מפסיק
העובד את עבודתו
בתוקף חוק, או
הסכם עבודה מאורגן, או תוכנית ביטוח שהוא חבר בה. בישראל החוק אינו קובע גיל
פרישה לעובדים (למעט עובדי מדינה ומשרתי קבע בצה"ל). גיל הפרישה לגבי חלק ניכר מהעובדים נקבע בהסכמים קיבוציים. על פי אלה, פרישה רגילה בישראל נעשית בגיל 67, אך אישה רשאית לפרוש גם בגיל 65. עם הגורמים העיקריים, המשפיעים על קביעת גיל פרישה, נמנים תנאים כלכליים ויחסי
תעסוקה במשק, שכן בכל גיל יש ידיים עובדות רבות ודחייתו של גיל הפרישה או הקדמתו ישפיעו ויושפעו ממצב האבטלה או התעסוקה במשק. גורמים אחרים המשפיעים על גיל פרישה הם ערכם חברתיים ומסורתיים, אורך תקופת הלימודים, תוחלת חיים ורמת חיים, כמו גם תנאי בריאות, אקלים וכדומה. (ראה:
חוק גיל פרישה). מאחר שברוב המקרים גיל פרישה הינו
יציאה לפנסיה, המונח מכונה גם '
גיל פנסיה' (
PENSIONABLE AGE). במספר מקצועות כגון שירות קבע בצה"ל, שירות במשטרה, הוראה וכיו"ב מקובל גיל פרישה נמוך יותר.