עלות הזדמנות ייצור ותיפעול
לועזית: opportunity cost

העלות הנובעת משימוש בגורם מסוים בייצור ספציפי המחושבת על בסיס התועלת שיש לוותר עליה בגלל אי-שימוש בו באלטרנטיבה אחרת. זהו הרווח המרבי, שיש לוותר עליו אם מחליטים להשתמש בגורם מסוים לפעילות מסוימת, כאשר הגורם נמצא במחסור, ובשל כך אין אפשרות לבצע אותה פעילות בלי לוותר או לצמצם פעילויות אחרות. לשון אחר: הרווח האלטרנטיבי המקסימלי, שהיה יכול להתקבל אם אותו גורם (סחורה, שירות או כושר) היה מושם בשימוש אחר (לדוגמה: עלות ההזדמנות של בנין הוא השימוש שאפשר היה לעשות בחומרים שממנו נבנה הבניין בסלילת כביש; קיצוב הון לפרוייקט מסוים תוך ויתור על הכנסה או פדיון שהיה מתקבל מפרוייקט אחר; תשלומי ריבית גבוהים יותר, שיכול בעל הון לקבל אילו הילווה את כספו במקום להשקיע במפעל; שכר גבוה יותר שהיה בעל מפעל יכול לקבל אילו עבד כשכיר במפעל אחר וכדומה). יש טכניקות שונות בתהליך קבלת החלטות-חלקן פשוטות מאוד וחלקן מסובכות מאוד- כדי להגיע להחלטה לגבי דרך הפעולה האלטרנטיבית הטובה ביותר שבה עלות ההזדמנות, או האובדן מאי-בחירת האלטרנטיבות האחרות, תהיה הנמוכה ביותר. עלות ההזדמנות מכונה לעתים 'עלות מחושבת' או 'עלות הון'.