עלוּת תִקְנִית
ייצור ותיפעול
לועזית: standard cost
1. עלות שנקבעה מראש בקשר לפעילות של יחידת ייצור או תפוקה מסוימת של מוצרים, כאשר גורמי הייצור (כגון: עבודה, חומרים וציוד) מנוצלים ביעילות בתנאים סבירים ורגילים. המונח עלות תקנית מכונה גם 'עלות מושגת' (ATTAINABLE COST). העלות נקבעת בדרך כלל לצורך תמחיר, או לצורך מבחן של עמידה בתקציב. (ראה: מחיר חומרים תקני).
2. שיטה להערכת עלויות ייצור, שבה נקבע מחירה של כל יחידה מיוצרת לפי סכום קבוע, הנקבע בראשית התקופה החשבונאית כעלות התקנית של אותה יחידה, וכל סטייה בין העלות התקנית לבין המחיר ששולם למעשה נרשמת בחשבון נפרד (חשבון סטיות).
ייצור ותיפעול
לועזית: standard cost
1. עלות שנקבעה מראש בקשר לפעילות של יחידת ייצור או תפוקה מסוימת של מוצרים, כאשר גורמי הייצור (כגון: עבודה, חומרים וציוד) מנוצלים ביעילות בתנאים סבירים ורגילים. המונח עלות תקנית מכונה גם 'עלות מושגת' (ATTAINABLE COST). העלות נקבעת בדרך כלל לצורך תמחיר, או לצורך מבחן של עמידה בתקציב. (ראה: מחיר חומרים תקני).
2. שיטה להערכת עלויות ייצור, שבה נקבע מחירה של כל יחידה מיוצרת לפי סכום קבוע, הנקבע בראשית התקופה החשבונאית כעלות התקנית של אותה יחידה, וכל סטייה בין העלות התקנית לבין המחיר ששולם למעשה נרשמת בחשבון נפרד (חשבון סטיות).
