תְקִינָה
ייצור ותיפעול
לועזית: standartization
1.
פיתוח של
חומרים לאמצעי
מדידה אחידים, כך שניתן יהיה להשוות מוצרים או תהליכים, האחד לעומת השני וכלי
תקן ההשוואה, ואפשר יהיה להחליפם האחד בשני. לשון אחר:
תהליך הגדרה
ויישום של תנאים הבא להבטיח מילוי של דרישות, כגון משקל,
איכות, מידות וכדומה. מטרת התקינה לארגן ולפשט את המסחר
במגוון העצום של מוצרים טכנולוגיים
בתחום הארצי והבינלאומי ולקיים תיקשורת טכנולוגית בין
היצרן ללקוח, ובין היצרנים השונים. התקינה מצמצמת את הסמלים, הכללים, השיטות וכיו"ב, לתיאור מוצרים ולהערכתם. היא גם מונעת כפילויות בשיטות התיאור השונות, מאפשרת הערכה של התאמת המוצר לייעודו, נותנת קנה מידה להשוואה בין מוצרים ולחליפותם, מתארת במינוח אחיד את השימושים המדוייקים ומבטיחה את איכות המוצרים ע"י דרישות טיב מינימליות ואת בריאותו ובטיחותו של הלקוח. בישראל מרוכזת התקינה הטכנית ביד
מכון התקנים הישראלי.
2. רציונליזציה של
העבודה על ידי קביעת
מספר מסויים של תהליכים ושיטות או
צמצום מספר הסוגים השונים של תוצרת מסויימת והעמדתו על דוגמאות טיפוסיות אחדות, דבר שהביא בעקבותיו
לייצור המוני של הדגמים.
3. חישוב ערך של משתנה. חישוב
הסטייה שלו מהממוצע במונחים של סטיית תקן.