תֶקֶן בִּיצוּעַ ייצור ותיפעול
לועזית: performance standard

1. רמת ביצוע אותה יש להשיג בביצוע פעולה מסויימת שנקבעה על סמך מדידות, וקביעת מכסות ממוצעות או הישגים המקובלים בענף אצל אחרים וכיוצ"ב. תקן ביצוע זה מושווה עם הביצוע בפועל והוא משמש להסקת מסקנות, לתגמול המבצעים וכיוצ"ב. לדוגמה: קביעת היקף מכירות שאנשי מכירות צריכים להשיג בתקופה מסויימת, המבוסס על ניתוחים כמותיים ואיכותיים של פלחי השוק בהם פועלים אותם מוכרנים.
2. אמצעי המספק בסיס איכותי לשיפוט, כאשר היעד אינו ניתן לכימות או שלא ניתן לקבוע מועד להשלמת המשימה.