התמחות
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: specialization
1.
תהליך עבודה שבו עוסקים העובדים בקטע צר ומוגדר המגביר את מיומנותם בכל פעולה ומונע את
בזבוז הזמן הכרוך במעבר מפעולה לפעולה.
חלוקת העבודה כתוצאה מהתמחות מביאה לגידול רב
בתפוקה, בגלל
יתרונות לגודל וניצול
היתרון היחסי. היקף
הביקוש למוצר בשוק מגביל את מידת ההתמחות וקובע באילו תנאים כדאית התמחות נוספת. ככל שהמשק מפותח יותר - ההתמחות גדולה יותר. הצד השני על ההתמחות הוא
החליפין. (ראה: סרט נע.)
2.
התהליך המביא לידי מומחיות; רכישת ידיעות מסוימות במקצוע מסוים.
3.
בגורמי ייצור, גורמים אשר כתוצאה
מהתאמה טבעית שלהם או מהכשרה מקצועית הם יעילים, יחסית לאחרים, בייצורו של מוצר או
שירות אחד או יותר, יותר מאשר בייצורו של מוצר או שירות אחר, ולפיכך נוטים להתרכז, או להתמחות,
בייצור שבו יעילותם היחסית היא גבוהה יותר. זוהי הסיבה
לעלות אלטרנטיבית שולית גדלה ובעקבות זאת
לעקומת תמורה קמורה. ההתמחות והחליפין שבעקבותיה מותירים את כל הצדדים עם כמות גדולה יותר של
מוצרים ושירותים.