איגרת חוב לעומת מניה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: shares vs. bonds
המאפיינים העיקריים המבדילים בין איגרת חוב לבין מניה הינם: א. בעלים של איגרת חוב הוא נושה כלפי החברה, בעוד בעל מניה הוא בעלים של החברה על פי היחס הנקוב על מניותיו לכלל הערך הנקוב של מניות החברה. ב. באיגרת חוב קבועים וידועים הסכומים שישולמו על חשבון ריבית ופדיון הקרן והמועדים בהם אלה ישולמו, בעוד שמניה לא ידוע גובה הדיבידנד והמועד שבו יחולק ואם יחולק בכלל. ג. באיגרת חוב תשלום הריבית מובטח וזו הינה הוצאה שאותה יש לשלם, בין אם יש למנפיק רווחים ובין אם לאו. אי-תשלום הריבית גורר אחריו אפשרות לתבוע את החברה ואף להביאה לידי פירוק, בעוד שלגבי מניה תשלום הדיבידנד הינו חלוקת רווחים, ולא זו בלבד שאיננו חובה אלא שאסור לשלם דיבידנד אם אין לחברה רווחים. ד. בעל איגרת חוב אינו רשאי להתערב בהנהלת עסקי החברה (פרט למקרים יוצאי דופן), בעוד שבעל מניה רשאי להשתתף באסֵפות הכלליות של החברה ולהצביע בהן בכל עניין העומד על סדר יומה של האספה. ה. במקרה של פירוק, לבעלים של איגרת חוב זכות קדימה על בעלי המניות. האחרונים יתחלקו ברכוש החברה, אם יישאר כזה, רק לאחר סילוק כל חובות החברה. ו. חיזוי תשואה באיגרת חוב הוא פשוט יחסית וניתן לאמוד את התשואה על בסיס זרם התקבולים שיתקבל ממנה לעומת ההשקעה, ואילו במניות יש לאמוד את כדאיות ההשקעה על ידי חיזוי הרווחיות הצפויה בעתיד, דבר שלעתים קרובות אינו פשוט וקל. הבדלים אלה משפיעים על רמת הסיכון בהשקעה באיגרות חוב - אם כי גם באלה קיים סיכון - לעומת השקעה במניות, שבהן, במקביל, גם הסיכוי לרווח יכול שיהיה גבוה יותר.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: shares vs. bonds
המאפיינים העיקריים המבדילים בין איגרת חוב לבין מניה הינם: א. בעלים של איגרת חוב הוא נושה כלפי החברה, בעוד בעל מניה הוא בעלים של החברה על פי היחס הנקוב על מניותיו לכלל הערך הנקוב של מניות החברה. ב. באיגרת חוב קבועים וידועים הסכומים שישולמו על חשבון ריבית ופדיון הקרן והמועדים בהם אלה ישולמו, בעוד שמניה לא ידוע גובה הדיבידנד והמועד שבו יחולק ואם יחולק בכלל. ג. באיגרת חוב תשלום הריבית מובטח וזו הינה הוצאה שאותה יש לשלם, בין אם יש למנפיק רווחים ובין אם לאו. אי-תשלום הריבית גורר אחריו אפשרות לתבוע את החברה ואף להביאה לידי פירוק, בעוד שלגבי מניה תשלום הדיבידנד הינו חלוקת רווחים, ולא זו בלבד שאיננו חובה אלא שאסור לשלם דיבידנד אם אין לחברה רווחים. ד. בעל איגרת חוב אינו רשאי להתערב בהנהלת עסקי החברה (פרט למקרים יוצאי דופן), בעוד שבעל מניה רשאי להשתתף באסֵפות הכלליות של החברה ולהצביע בהן בכל עניין העומד על סדר יומה של האספה. ה. במקרה של פירוק, לבעלים של איגרת חוב זכות קדימה על בעלי המניות. האחרונים יתחלקו ברכוש החברה, אם יישאר כזה, רק לאחר סילוק כל חובות החברה. ו. חיזוי תשואה באיגרת חוב הוא פשוט יחסית וניתן לאמוד את התשואה על בסיס זרם התקבולים שיתקבל ממנה לעומת ההשקעה, ואילו במניות יש לאמוד את כדאיות ההשקעה על ידי חיזוי הרווחיות הצפויה בעתיד, דבר שלעתים קרובות אינו פשוט וקל. הבדלים אלה משפיעים על רמת הסיכון בהשקעה באיגרות חוב - אם כי גם באלה קיים סיכון - לעומת השקעה במניות, שבהן, במקביל, גם הסיכוי לרווח יכול שיהיה גבוה יותר.
