חוזה מועדי
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: forward contract
עסקת גידור שעושה בנק עם לקוח - או בין שני צדדים המעוניינים בכך - שלפיה הבנק מבטיח את שער החליפין שבו הוא מוכן לרכוש ולמכור מטבע חוץ מאת הלקוח, או למכור להם אותו. חוזים אלה נסחרים בדרך כלל בחדרי העסקות של בנקים ומותאמים לדרישות הלקוח מבחינת גודלם ומועד מימושם. הבנק מחשב הפרשי ריבית המשתלמים על פיקדונות בשתי הארצות, ומאפשר ללקוחותיו לתכנן את פעולותיהם לטווח ארוך בלי לשאת בסיכון הכרוך בתנודות בשערי החליפין של מטבע החוץ. ההבדלים בין חוזה מועדי לבין חוזה עתידי כוללים בין היתר את העובדה שחוזה מועדי נעשה על ידי בנקים במשך כל שעות היממה אבל רק לגבי שער חליפין; לעומת זאת חוזה עתידי נעשה בבורסה מרכזית מוכרת בשעות הפעילות הקבועות שלה והוא נעשה בנוסף לשערי חליפין גם לגבי שערי ריבית וסחורות (קומודיטיס). היות והעסקה המועדית נעשית בבנק - ולא בבורסה - הצד השני לעסקה תמיד ישיר וידוע והמידע על שער הביצוע, הנעשה במשא ומתן טלפוני בין שני הצדדים ידוע רק להם (לעומת חוזה עתידי שבו הצד השני לאחר ביצוע העסקה, היא מסלקת הבורסה והשער הוא פומבי וידוע לכול). גודל העסקה ומועד המסירה בחוזה מועדי הוא גמיש ויכול להגיע עד לעשר שנים במטבעות לא פעילים לעומת חוזה עתידי שבו גודל העסקה ומועד המסירה הוא סטנדרטי וקבוע והעסקות מסתיימות בתקופה של עד 15 חודש; הגמישות היא גם בתחומים אחרים כגון עמלה לא קבועה בחוזה מועדי השונה מלקוח ללקוח בהתאם ליחסיו עם הבנק ומחזור פעילותו (לעומת עמלה קבועה ואחידה לכל לקוח בחוזה עתידי); התנודות (היומיות בשער בחוזה מועדי הן ללא הגבלה (לעומת חוזה עתידי שבו התנודות היומיות מוגבלות לפי קביעת הבורסה). בחוזה מועדי המסירה היא רגילה (שעה שבחוזה עתידי מסירה פיזית נעשית רק לעתים רחוקות) ואת הרווח או ההפסד בחוזה מועדי ניתן לממש רק ביום הפירעון (לעומת היכולת לממשם בכל עת בחוזה עתידי). הסיכון הכרוך בעסקה בחוזה מועדי תלוי בחוסנו הפיננסי וברמת הביטחונות של הצד השני דבר המחייב בדיקה וניתוח (לעומת חוזה עתידי שבו הסיכון בכל עסקה ועסקה קטן יותר בשל המימוש היומי של השינויים במחיר במקום).
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: forward contract
עסקת גידור שעושה בנק עם לקוח - או בין שני צדדים המעוניינים בכך - שלפיה הבנק מבטיח את שער החליפין שבו הוא מוכן לרכוש ולמכור מטבע חוץ מאת הלקוח, או למכור להם אותו. חוזים אלה נסחרים בדרך כלל בחדרי העסקות של בנקים ומותאמים לדרישות הלקוח מבחינת גודלם ומועד מימושם. הבנק מחשב הפרשי ריבית המשתלמים על פיקדונות בשתי הארצות, ומאפשר ללקוחותיו לתכנן את פעולותיהם לטווח ארוך בלי לשאת בסיכון הכרוך בתנודות בשערי החליפין של מטבע החוץ. ההבדלים בין חוזה מועדי לבין חוזה עתידי כוללים בין היתר את העובדה שחוזה מועדי נעשה על ידי בנקים במשך כל שעות היממה אבל רק לגבי שער חליפין; לעומת זאת חוזה עתידי נעשה בבורסה מרכזית מוכרת בשעות הפעילות הקבועות שלה והוא נעשה בנוסף לשערי חליפין גם לגבי שערי ריבית וסחורות (קומודיטיס). היות והעסקה המועדית נעשית בבנק - ולא בבורסה - הצד השני לעסקה תמיד ישיר וידוע והמידע על שער הביצוע, הנעשה במשא ומתן טלפוני בין שני הצדדים ידוע רק להם (לעומת חוזה עתידי שבו הצד השני לאחר ביצוע העסקה, היא מסלקת הבורסה והשער הוא פומבי וידוע לכול). גודל העסקה ומועד המסירה בחוזה מועדי הוא גמיש ויכול להגיע עד לעשר שנים במטבעות לא פעילים לעומת חוזה עתידי שבו גודל העסקה ומועד המסירה הוא סטנדרטי וקבוע והעסקות מסתיימות בתקופה של עד 15 חודש; הגמישות היא גם בתחומים אחרים כגון עמלה לא קבועה בחוזה מועדי השונה מלקוח ללקוח בהתאם ליחסיו עם הבנק ומחזור פעילותו (לעומת עמלה קבועה ואחידה לכל לקוח בחוזה עתידי); התנודות (היומיות בשער בחוזה מועדי הן ללא הגבלה (לעומת חוזה עתידי שבו התנודות היומיות מוגבלות לפי קביעת הבורסה). בחוזה מועדי המסירה היא רגילה (שעה שבחוזה עתידי מסירה פיזית נעשית רק לעתים רחוקות) ואת הרווח או ההפסד בחוזה מועדי ניתן לממש רק ביום הפירעון (לעומת היכולת לממשם בכל עת בחוזה עתידי). הסיכון הכרוך בעסקה בחוזה מועדי תלוי בחוסנו הפיננסי וברמת הביטחונות של הצד השני דבר המחייב בדיקה וניתוח (לעומת חוזה עתידי שבו הסיכון בכל עסקה ועסקה קטן יותר בשל המימוש היומי של השינויים במחיר במקום).
