חוק ברזל של השכר
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: iron law of wages
תיאוריה שפותחה על ידי דיוויד ריקרדו, פרדיננד
לסל ומספר חוקרים אחרים בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19, האומרת שבטווח הארוך העובדים מקבלים רק את
השכר המזערי שדרוש להם כדי להתקיים. כאשר השכר עולה, העובדים נוטים להגדיל את משפחותיהם, דבר המגדיל את
כוח העבודה, וזה מגדיל את
ההתחרות לעבודה, דבר הגורם לכך שהשכר יורד.
העוני במשפחות העובדים גורם להם להקטין את משפחותיהם והשכר עולה שוב, וחוזר חלילה.
חוק הברזל של השכר נקבע בצורתו הרחבה בספרו של דיוויד ריקרדו "עקרונות
כלכלה מדינית ומיסוי" (1817). החוקרים האמינו שתוקפו של החוק הוא מוחלט ואולם לא עבר
זמן רב והתברר ש"חוק" זה אינו פועל למעשה,
ובאמצע המאה ה-19 התיאוריה הוחלפה על ידי תורת
קרן שכר.