חיזוי
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: forecasting
1. כללית,
אומדן של דבר-מה עתידי כגון
אירוע, מצב,
מגמה, תנאי או פעולה, על ידי שימוש
בנתונים קיימים.
2.
בכלכלה, ניסיון שיטתי להעריך את גודלם של משתנים אי-ודאיים על פי שיטות סטטיסטיות ואקונומטריות כגון
אקסטרפולציה,
הדמיה וכיוצ"ב, או
ניתוח מגמות ונתונים
לצורך קבלת החלטות עסקיות בתנאי אי-ודאות לגבי השקעות חדשות,
התרחבות או
צמצום וכדומה; לשון אחר: להסיק מסקנות
ממשתנה סטטיסטי אחד למשתנה סטטיסטי אחר. זהו ניסיון לגלות בין תופעות קשרים, חוקיוּת וסדר, כדי לחזותן, להבינן ולשלוט בהן. הושקע מאמץ רב
בפיתוח אמצעי חיזוי של משתנים כלכליים, אבל הקושי בחיזוי הוא בעובדה שמסתמכים על קשרים שהיו בין המשתנים בעבר, כאשר בעתיד עשויים הקשרים להשתנות, או שקיימים גורמים נוספים והנחות חיצוניות שלא נלקחו בחשבון וכדומה. שיטות סטטיסטיות שונות מנסות לתת אפשרויות חיזוי קרובות למציאות או שיהיה בהן, לפחות, לתת קווים מנחים
ואמצעים שמהם ניתן יהיה לעמוד על
מהימנות החיזוי. התחזיות הכלכליות
במשק נעשות לטווחים שונים:
לטווח קצר (בתוך השנה השוטפת);
לטווח בינוני (לתקופה של שנתיים שלוש);
ולטווח ארוך (לתקופה של עד חמש שנים ויותר).
התוצאה המתקבלת מחיזוי היא
"תחזית" (forecast) (ראה:
שיטות חיזוי).
3. בעסקים, הערכה של תנאים פיננסיים ותוצאות עסקיות
עתידיות כגון
מכירות, עלויות, מחירי
שוק עתידיים וכיוצ"ב, על ידי שימוש בנתונים המצויים באותו מועד. חיזוי כזה הוא חלק מההערכות שעושה
פירמה בקשר לתכנון פעולותיה בעתיד, בניית
תקציב וכד'.
4. גילויי קשרים, חוקיוּת וסדר בין תופעות ומשתנים וחיזוין על
בסיס מידע שנאסף על שני משתנים לפחות, שתומצתו בעזרת מודד כלשהו המתאר את מידת הקשר בין המשתנים.
ההתאמה בין הניבוי
לנתונים האמיתיים נמדד על ידי מודדים שונים כגון
מספר שגיאות,
גודל שגיאה מרבי, סכום ריבועי הסטיות וכיוצ"ב (ראו:
קשר סטטיסטי).