טרסט
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: trust
סוג של איחוד עסקי שבו נעשה איגוד של מפעלים יצרניים
בענף תעשייה מסוים, הקובע לא רק מחירים משותפים לתוצרת (כמו
בקרטל) וארגון מכירת
התוצר (כמו
במאגד) (
סינדיקט), אלא גם
מנהל את בתי החרושת עצמם בתחומי
הייצור, הכספים,
השיווק וכו'. בעלי המפעלים הם בעלי המניות של הטרסט המהווה מיזוג מלא של מפעלים בודדים - לעתים אף כאלה השייכים לענפים שונים - בתוך
מסגרת חדשה, שבה המפעלים הבודדים מאבדים את עצמאותם, ועליהם לפעול בהתאם להוראות ההנהלה המרכזית השולטת על כל המפעלים. הטרסט אינו מוקם לצורכי שעה בלבד, אלא כהתארגנות מונופוליסטית יציבה, ובכך הוא
נבדל מקרטל או סינדיקט שארגונם רופף יותר.
תהליך ההתארגנות של הטרסטים - שאִפיין בעיקר את ארה"ב עד סוף המאה ה-19 - לבש צורה ופשט צורה במקביל לחוקי האנטי-טרסט. מאחר שבציבור נתעוררו חששות מפני השתלטותם של ענקים כלכליים אלה, נחקקו שם חוקי האנטי-טרסט שמטרתם הכללית היא "שבירת טרסטים" (
trust busting) (מונח המהווה את מכלול הפעולות שעושה ממשלה כדי למנוע הקמה של מונופולים, איחודים ופעולות אחרות המונעות
תחרות חופשית והגבלת
סחר). יש המייחסים את השם של צורת
התאגדות תעשייתית זו לכך שההתארגנות הראשונה שנשאה אופי כאמור היתה זו של "הסטנדרד אויל טרסט" (בשנת 1892); אחרים רואים את מקור השם בהסדרי
נאמנות להצבעה.