אינפלציה דוהרת
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: galloping inflation
תהליך של
אינפלציה שעוצמתו הולכת וגוברת. אינפלציה כזו נגרמת כאשר
הביקוש המצרפי עולה בהרבה על
התפוקה הלאומית, בדרך כלל בשל
הזרמה גדולה מאוד של כספים על ידי הממשלה כדי
לרכוש סחורות
ושירותים לצרכיה, דבר המגדיל עוד יותר את
כמות הכסף במשק ומביא לסחרור נוסף של המחירים. כמויות
הכסף הגדולות גורמות לציפייה של הציבור לירידה נוספת
בערך הכסף ואלה מגדילים את קניותיהם, דבר שהוא, כשלעצמו, מחזק את עליית המחירים וחוזר חלילה. אי-ריסון תופעה זו מביא לידי
משבר כלכלי עמוק המתבטא
בשיעור גבוה של
אבטלה, אי-רצון לחסוך וכדומה. ריסונה
חייב להיעשות
באמצעים מיוחדים, שכן אמצעים מניפולטיביים המצויים בידי הממשלה לא יספיקו לבלום אותה. אחד המאפיניים של אינפלציה דוהרת הוא בריחה מהמטבע המקומי ואגירת
מטבע חוץ. הסחורות והשירותים נקובים במטבע חוץ יציב
במגמה להתגבר על
התנודות החריפות
בערך הכסף. האינפלציה הדוהרת הידועה ביותר היא זו ששררה בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה - קופסת גפרורים, למשל, עלתה מיליוני מארקים והערך הנקוב של בולים רגילים הגיע לטריליוני מארק ובשלביה הסופיים קצב הוצאת שטרי הכסף לא יכול היה להדביק את קצב עליית המחירים והיה מורגש
מחסור קשה בכסף לביצוע עסקות יומיומיות. אינפלציה זו הגיעה לשיעור של עשרים ושלושה אלף
אחוז לשנה לפני שהמערכת הכלכלית התמוטטה לחלוטין. סיומה לוּוה ברפורמה מקפת שבמהלכה גם הוחלף
המטבע המקומי. אינפלציה דוהרת מכונה גם 'היפר
אינפלציה' (hyperinflation). ישראל סבלה מהיפר-אינפלציה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר
השיא היה 373.8% בשנת 1984. ההתגברות עליה הייתה באמצעות "תוכנית הייצוב" של 1985.