כלכלה שבה בעלות פרטיתובעלות ציבורית על אמצעי הייצור מתקיימות זו בצד זו. בשיטה זו נעשים התכנון והכוונת הפעילות המשקית בחלקם על ידי הממשלה ובחלקם על ידי יזמים פרטיים. אם קיים תכנון מרכזי הוא נוגע רק לתחומי פעילות כלכלית מוגבלת בעלי חשיבות מיוחדת אם כי בפועל הענפים הנשלטים בידי הממשלה ובידי בעלים פרטיים שונים מארץ לארץ. גם צורת ההתערבות יכולה לקבל פנים שונות, כמו: צווים ופיקוח; מיסוי או תמיכה; כניסה לשוק כמוכרת או כקונה וכיוצ"ב. בשיטה זו דוגל הזרם הליברלי בכלכלה הקיינסיאנית היוצא מתוך הנחה כי המגזר הציבורי, יחד עם פיקוח והתערבות ממשלתית ויחד עם מייצבים אוטומטיים השלובים בו, יבטיח את יציבותה של הכלכלה הקפיטליסטית המבוססת בעיקר על יוזמה פרטית.