כתב אופציה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: warrant
מסמך המונפק על ידי
חברה, המעניק לבעליו את הזכות
לרכוש כמות מסוימת של מניות
במחיר ספציפי בכל עת תוך תקופת
זמן נתונה. דבר זה עושה את המסמך
לסוג מסוים של
אופציה והוא מצורף בדרך כלל
למניות בכורה או
לאיגרת חוב. לכתבי אופציה כאלה
ערך בפני עצמם, אולם אם הם מצורפים למסמך אחר אין הם סחירים וניתן להפרידם מהמסך שאליו הם מצורפים רק אם בעל המסמך רוצה לממש את זכותו; אולם אם הם מוצאים בנפרד הם יכולים להיסחר באופן חופשי. בישראל קיימים כתבי אופציה כאלה משני סוגים: איגרת
חוב אופציה ושטר
הון אופציה, המהווים סוג אחד, וכתבי אופציה המהווים סוג שני. ההבדל ביניהם הוא שהסוג הראשון הוא איגרות חוב לכל דבר שיש להם, בנוסף לכך, הזכות להיות מומרות למניות ואם זכות זו אינה מנוצלת הן תיפדנה, כדרך כל איגרת חוב, במועד הפדיון שנקוב בהן. לעומת זאת כתבי אופציה הם
ניירות ערך שאין להם כל ערך נקוב ואם זכות המימוש הגלומה בהם אינה מנוצלת הם הופכים לחסרי ערך לאחר היום האחרון שנקבע לניצולם.
השקעה באופציה היא
פונקציה של
יחס המחירים בין האופציה
והמניה, כפוף לתנאים הבסיסיים של האופציה. לכן, בשום מקרה לא כדאית רכישת אופציה. המניה שניתן לרכוש אותה אינה מניה כדאית לרכישה. האופציות הנהוגות בישראל לרכישת ניירות ערך בעתיד נבדלות מחוזי אופציה הנסחרים בכמה בורסות זרות ומהווים זכות לקנות או למכור כמות מסוימת של ניירות ערך קיימים (ראה:
מעו"ף).