מאזן תשלומים
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: balance of payments
מערכת החשבונות בתקופת זמן נתונה, בדרך כלל שנה, של הכספים שכל תושבי המדינה משלמים עבור סחורות, שירותים והשקעות הון לתושבי כל הארצות האחרות ומוסדות בינלאומיים, לעומת מה שתושבי המדינה מקבלים מכל הארצות האחרות עבור סחורות, שירותים והשקעות הון, כשאלה מבוטאים ביחידות מוניטריות שוטפות. מאזן תשלומים מחולק לשני חלקים המוצגים בשני טורים - חובה וזכות. בצד הזכות נרשמות כל העסקות הגורמות לתקבולי מטבע חוץ; ובצד החובה - כל העסקות הגוררות תשלומים במטבע חוץ. הוא נבדל ממאזן של פירמה מסחרית בכך שהוא מסכם עסקות שאירעו במשך תקופה מסוימת, ובכך הוא דומה יותר לדוח רווח והפסד של פירמה. מאזן תשלומים מורכב משתי חטיבות משנה עיקריות: האחת, חשבון שוטף המודד את היבוא והיצוא של סחורות המכונות מוחשיות (או גלויות) ושל שירותים (המכונים סמויים), כגון שירותי תיירות, הובלה, בנקאות, ביטוח וכדומה ובתוספת תשלומי ריבית, דיבידנד ותשלומי העברה אחרים; והשנייה, חשבון הון הכולל את זרם השקעות ההון, לטווח ארוך ולטווח הקצר, אל תוך ומחוץ למדינה, לצורך השקעות ישירות או עקיפות (כגון רכישת מניות). חלק שלישי במאזן התשלומים כולל העברות חד-צדדיות. כיום נכללים בחשבון השוטף של המשק הישראלי גם העברות חד-צדדיות. זהו שינוי בהגדרת החשבונות שנעשה בשנים האחרונות. מאחר שמאזן תשלומים מבוסס על העיקרון של הנהלת חשבונות דו-צדדית, הוא מאוזן תמיד על פי ההגדרה. גירעון או עודף במאזן יכול, על כן, להופיע רק במערכת חלקית שלו - קבוצת סעיפים בלבד. בקבוצה מסוימת זו יכול להיות צד הזכות שונה מצד החובה, וההפרש צריך כאמור להתקזז על ידי סעיפי המאזן האחרים וליצור את האיזון הכולל. העודף של התנועות במאזן התשלומים במשך כל השנים מוחזק בצורה של עתודות פיננסיות מסוגים שונים. כאשר הערך הכספי של הסחורות והשירותים המיובאים עולה על הערך הכספי של סחורות ושירותים שיוצאו, יש לנו מאזן תשלומים שלילי, ואילו כאשר המצב הוא הפוך - יש לנו מאזן תשלומים חיובי.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: balance of payments
מערכת החשבונות בתקופת זמן נתונה, בדרך כלל שנה, של הכספים שכל תושבי המדינה משלמים עבור סחורות, שירותים והשקעות הון לתושבי כל הארצות האחרות ומוסדות בינלאומיים, לעומת מה שתושבי המדינה מקבלים מכל הארצות האחרות עבור סחורות, שירותים והשקעות הון, כשאלה מבוטאים ביחידות מוניטריות שוטפות. מאזן תשלומים מחולק לשני חלקים המוצגים בשני טורים - חובה וזכות. בצד הזכות נרשמות כל העסקות הגורמות לתקבולי מטבע חוץ; ובצד החובה - כל העסקות הגוררות תשלומים במטבע חוץ. הוא נבדל ממאזן של פירמה מסחרית בכך שהוא מסכם עסקות שאירעו במשך תקופה מסוימת, ובכך הוא דומה יותר לדוח רווח והפסד של פירמה. מאזן תשלומים מורכב משתי חטיבות משנה עיקריות: האחת, חשבון שוטף המודד את היבוא והיצוא של סחורות המכונות מוחשיות (או גלויות) ושל שירותים (המכונים סמויים), כגון שירותי תיירות, הובלה, בנקאות, ביטוח וכדומה ובתוספת תשלומי ריבית, דיבידנד ותשלומי העברה אחרים; והשנייה, חשבון הון הכולל את זרם השקעות ההון, לטווח ארוך ולטווח הקצר, אל תוך ומחוץ למדינה, לצורך השקעות ישירות או עקיפות (כגון רכישת מניות). חלק שלישי במאזן התשלומים כולל העברות חד-צדדיות. כיום נכללים בחשבון השוטף של המשק הישראלי גם העברות חד-צדדיות. זהו שינוי בהגדרת החשבונות שנעשה בשנים האחרונות. מאחר שמאזן תשלומים מבוסס על העיקרון של הנהלת חשבונות דו-צדדית, הוא מאוזן תמיד על פי ההגדרה. גירעון או עודף במאזן יכול, על כן, להופיע רק במערכת חלקית שלו - קבוצת סעיפים בלבד. בקבוצה מסוימת זו יכול להיות צד הזכות שונה מצד החובה, וההפרש צריך כאמור להתקזז על ידי סעיפי המאזן האחרים וליצור את האיזון הכולל. העודף של התנועות במאזן התשלומים במשך כל השנים מוחזק בצורה של עתודות פיננסיות מסוגים שונים. כאשר הערך הכספי של הסחורות והשירותים המיובאים עולה על הערך הכספי של סחורות ושירותים שיוצאו, יש לנו מאזן תשלומים שלילי, ואילו כאשר המצב הוא הפוך - יש לנו מאזן תשלומים חיובי.
