אירו-דולר
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: Eurodollar
דולרים אמריקניים המוחזקים מחוץ לארה"ב, בעיקר באירופה, ושייכים לאזרחים ולפירמות שאינם אמריקניים. אלה משמשים כבסיס למימון הסחר הבינלאומי, על די בנקים ומוסדות כספיים ברחבי העולם, בעיקר לטווח קצר. יש ניירות ערך המונפקים באירו-דולרים, כלומר בהבטחה לשלם ריבית בדולרים, המופקדים בחשבונות בנק זרים. שוק דולרים זה חופשי מפיקוח וממיסוי של ממשלת ארה"ב והפדרל רזרב. תחילתו של שוק האירו-דולר בפיקדונות דולריים בבנקים בסיטי של לונדון. הדבר התאפשר משהוכרז בבריטניה ב-1957 על ביטול הפיקוח על מטבע חוץ על פיקדונות מטבע חוץ בבנקים הבריטיים. מקורם של פיקדונות אלה היה בגירעון במאזן התשלומים האמריקני שהביא ליתרות דולריות בידי האירופים. הגורם החשוב ביותר שנתן תנופת גידול ליתרות האירו-דולר הוא ששיעור הנזילות (יחס הרזרבה) על פיקדונות מטבע חוץ בבנקים בבריטניה היא אפס לכן מכפיל האשראי הוא אין סופי. גם הרוסים פרנסו את שוק האירו-דולר. באותן השנים היו להם עודפים במאזן התשלומים וכן תמורה לזהב שמכרו באירופה. הרוסים האמינו בדולר אך לא בארה"ב ולכן סירבו להפקיד יתרותיהם הדולריות בארה"ב. אומדן שוק האירו-דולר - 6 טריליון דולר - סכום עלום. עיקרו המכריע של שוק האירו-דולר הוא בפיקדונות בבנקים, אך הוא לבש צורה של איגרות חוב דולריות של גופים פיננסיים וארגונים כלכליים. לאחר האירו-דולר באו בזמנו גם 'אירו-סטרלינג' (Euro-sterling), 'אירו-ין' (Euroyen), 'אירו-מארק' (Euromark), 'אירו-פרנק' (Eurofranc) ואחרים. שער הריבית לאשראי באירו-דולר נקבע בלונדון על פי מה שמכונה 'ליבו"ר' (LIBOR).
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: Eurodollar
דולרים אמריקניים המוחזקים מחוץ לארה"ב, בעיקר באירופה, ושייכים לאזרחים ולפירמות שאינם אמריקניים. אלה משמשים כבסיס למימון הסחר הבינלאומי, על די בנקים ומוסדות כספיים ברחבי העולם, בעיקר לטווח קצר. יש ניירות ערך המונפקים באירו-דולרים, כלומר בהבטחה לשלם ריבית בדולרים, המופקדים בחשבונות בנק זרים. שוק דולרים זה חופשי מפיקוח וממיסוי של ממשלת ארה"ב והפדרל רזרב. תחילתו של שוק האירו-דולר בפיקדונות דולריים בבנקים בסיטי של לונדון. הדבר התאפשר משהוכרז בבריטניה ב-1957 על ביטול הפיקוח על מטבע חוץ על פיקדונות מטבע חוץ בבנקים הבריטיים. מקורם של פיקדונות אלה היה בגירעון במאזן התשלומים האמריקני שהביא ליתרות דולריות בידי האירופים. הגורם החשוב ביותר שנתן תנופת גידול ליתרות האירו-דולר הוא ששיעור הנזילות (יחס הרזרבה) על פיקדונות מטבע חוץ בבנקים בבריטניה היא אפס לכן מכפיל האשראי הוא אין סופי. גם הרוסים פרנסו את שוק האירו-דולר. באותן השנים היו להם עודפים במאזן התשלומים וכן תמורה לזהב שמכרו באירופה. הרוסים האמינו בדולר אך לא בארה"ב ולכן סירבו להפקיד יתרותיהם הדולריות בארה"ב. אומדן שוק האירו-דולר - 6 טריליון דולר - סכום עלום. עיקרו המכריע של שוק האירו-דולר הוא בפיקדונות בבנקים, אך הוא לבש צורה של איגרות חוב דולריות של גופים פיננסיים וארגונים כלכליים. לאחר האירו-דולר באו בזמנו גם 'אירו-סטרלינג' (Euro-sterling), 'אירו-ין' (Euroyen), 'אירו-מארק' (Euromark), 'אירו-פרנק' (Eurofranc) ואחרים. שער הריבית לאשראי באירו-דולר נקבע בלונדון על פי מה שמכונה 'ליבו"ר' (LIBOR).
