מדיניות מוניטרית
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: monetary policy
מדיניות מקרו-כלכלית המשפיעה ישירות על הכסף ולא על שוק המוצרים; מדיניות המבוצעת על ידי הבנק המרכזי, כדי לפקח על כמות אמצעי התשלום במשק ונזילותם. בתקופה של לחצים אינפלציוניים המדיניות המוניטרית פועלת להעלות את מחיר הכסף ולהקטין את כמותו ואילו בתקופת השפל, דפלציה - המדיניות המוניטרית פועלת להורדת מחיר הכסף ולהגדיל את כמותו. לשון אחר: על ידי השפעה על מחיר הכסף גורם הבנק להגדלה או להקטנה של היצע הכספים והאשראי במשק, וכתוצאה מכך נקבע הביקוש המצרפי. זאת במגמה להשיג מטרות ממשלתיות שנקבעו, כגון קצב צמיחה של הכלכלה, תעסוקה, ריסון אינפלציה, יציבות המטבע הלאומי במונחים של שערי חליפין וכדומה, חלוקת ההכנסה בין המגזר העסקי יצרני לבין הפיננסי, מדיניות שכר, תשואה להון, דרכי מימון החוב הלאומי, צמיחת המשק וכיוצ"ב. שיקולים אלה מהווים חלק אינטגרלי של המדיניות ובשל כך הפעולה נקראת מדיניות מוניטרית ולא ניהול מוניטרי. בצורתה הכללית ביותר מקיפה המדיניות המוניטרית את כל פעולות הממשלה, הבנק המרכזי ורשויות ציבוריות אחרות המשפיעות על כמות אמצעי התשלום והאשראי הבנקאי. הבסיס התיאורטי למדיניות מוניטרית מונח בקביעה כי זרם מוגדל של כסף ואשראי מגדיל את היקף הקניות של מוצרי תצרוכת ונכסי ייצור, דבר המביא להרחבת התפוקה הלאומית ולצמצום האבטלה (מדיניות מוניטרית מרחיבה); לעומת זאת, הגבלתם של כמות הכסף ונפח האשראי מביאה לצמצום הביקוש ולהפחתת הלחצים האינפלציוניים (מדיניות מוניטרית מצמצמת). המכשירים העיקריים של מדיניות זו הם: קביעת שיעורי הנזילות הבנקאית; שינויים בשערי הריבית על הלוואות הניתנות על ידי הבנק המרכזי למערכת הבנקאית (שער ניכיון משנה); וכן מכירה או קנייה של ניירות ערך לציבור (פעולות בשוק הפתוח). המגבלות העיקריות של מדיניות מוניטרית, פרט למגבלות שאינן כלכליות, נובעות מכך שכוח הרשויות המוניטריות לצמצם או להרחיב את כמות אמצעי התשלום היא מוגבלת ומכך שמידת השפעת השינויים בכמות אמצעי התשלום על הביקוש המצרפי אינה נתונה לחיזוי מראש אלא בקווים כלליים ביותר. יתר על כן, מאחר שהמדיניות מופעלת על מרכיבים מצרפיים (כגון כלל האשראי, נפח אמצעי התשלום וכו') היא איננה מכשיר נאות להשפעה על מגזרים ספציפיים ומוגדרים. אולם גם לגבי מרכיבים מצרפיים כוחה יפה יותר בהגבלת הגידול בביקוש המצרפי בתקופת גיאות במחזור העסקים, מאשר בעידוד הביקוש המצרפי בתקופת שפל או משבר כלכלי. יתר על כן, לפעמים גם הגבלת גידול מתבטלת בשל האצה במהירות המחזור של הכסף.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: monetary policy
מדיניות מקרו-כלכלית המשפיעה ישירות על הכסף ולא על שוק המוצרים; מדיניות המבוצעת על ידי הבנק המרכזי, כדי לפקח על כמות אמצעי התשלום במשק ונזילותם. בתקופה של לחצים אינפלציוניים המדיניות המוניטרית פועלת להעלות את מחיר הכסף ולהקטין את כמותו ואילו בתקופת השפל, דפלציה - המדיניות המוניטרית פועלת להורדת מחיר הכסף ולהגדיל את כמותו. לשון אחר: על ידי השפעה על מחיר הכסף גורם הבנק להגדלה או להקטנה של היצע הכספים והאשראי במשק, וכתוצאה מכך נקבע הביקוש המצרפי. זאת במגמה להשיג מטרות ממשלתיות שנקבעו, כגון קצב צמיחה של הכלכלה, תעסוקה, ריסון אינפלציה, יציבות המטבע הלאומי במונחים של שערי חליפין וכדומה, חלוקת ההכנסה בין המגזר העסקי יצרני לבין הפיננסי, מדיניות שכר, תשואה להון, דרכי מימון החוב הלאומי, צמיחת המשק וכיוצ"ב. שיקולים אלה מהווים חלק אינטגרלי של המדיניות ובשל כך הפעולה נקראת מדיניות מוניטרית ולא ניהול מוניטרי. בצורתה הכללית ביותר מקיפה המדיניות המוניטרית את כל פעולות הממשלה, הבנק המרכזי ורשויות ציבוריות אחרות המשפיעות על כמות אמצעי התשלום והאשראי הבנקאי. הבסיס התיאורטי למדיניות מוניטרית מונח בקביעה כי זרם מוגדל של כסף ואשראי מגדיל את היקף הקניות של מוצרי תצרוכת ונכסי ייצור, דבר המביא להרחבת התפוקה הלאומית ולצמצום האבטלה (מדיניות מוניטרית מרחיבה); לעומת זאת, הגבלתם של כמות הכסף ונפח האשראי מביאה לצמצום הביקוש ולהפחתת הלחצים האינפלציוניים (מדיניות מוניטרית מצמצמת). המכשירים העיקריים של מדיניות זו הם: קביעת שיעורי הנזילות הבנקאית; שינויים בשערי הריבית על הלוואות הניתנות על ידי הבנק המרכזי למערכת הבנקאית (שער ניכיון משנה); וכן מכירה או קנייה של ניירות ערך לציבור (פעולות בשוק הפתוח). המגבלות העיקריות של מדיניות מוניטרית, פרט למגבלות שאינן כלכליות, נובעות מכך שכוח הרשויות המוניטריות לצמצם או להרחיב את כמות אמצעי התשלום היא מוגבלת ומכך שמידת השפעת השינויים בכמות אמצעי התשלום על הביקוש המצרפי אינה נתונה לחיזוי מראש אלא בקווים כלליים ביותר. יתר על כן, מאחר שהמדיניות מופעלת על מרכיבים מצרפיים (כגון כלל האשראי, נפח אמצעי התשלום וכו') היא איננה מכשיר נאות להשפעה על מגזרים ספציפיים ומוגדרים. אולם גם לגבי מרכיבים מצרפיים כוחה יפה יותר בהגבלת הגידול בביקוש המצרפי בתקופת גיאות במחזור העסקים, מאשר בעידוד הביקוש המצרפי בתקופת שפל או משבר כלכלי. יתר על כן, לפעמים גם הגבלת גידול מתבטלת בשל האצה במהירות המחזור של הכסף.
 פעולה של הבנק המרכזי להעלות את שער הריבית מ-I0 ל-I1 על ידי הקטנת היצע הכסף מ-q0 לq1. |
