מהפכה חקלאית
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: agricultural revolution
שינוי יסודי במשטר הקרקעי והחקלאי של ארץ מסוימת, למשל על ידי חלוקת קרקעות ומשקים בין האריסים ואיכרים עניים, שינוי שיטות עיבוד וכדומה. בהיסטוריה הכלכלית, למהפכה התעשייתית קדמה מהפכה בחקלאות שנמשכה גם בתקופת המהפכה התעשייתית עצמה. יש הרואים בהנהגת שיטות משופרות בחקלאות תנאי הכרחי למהפכה התעשייתית, שאם לא כן היה גידול האוכלוסין וגידול חלקו של כוח האדם שאינו מועסק בחקלאות גורר עלייה במחירי המזון או ביבוא מזון מחו"ל. עלייה במחירי המזון היתה מקטינה עת כוח הקנייה של השוק למוצרי תעשייה, ויבוא מזון היה פוגע במאזן התשלומים. בתקופתנו המהפכה החקלאית מתבטאת במאמצים אדירים להגדלת תפוקת המזון בעולם, הנובעים מפחד ממחסור במזון. בראש המאמצים עמדה ארה"ב, באמצעות מדיניות חקלאית של סִבסוד ייצור, ובעקבותיה הלכה הקהילייה האירופית. אולם העליות הגדולות ביותר בתפוקת מזון, במונחים מוחלטים ויחסיים כאחד, אירעו במדינות מתפתחות: בהודו, בסין ובמדינות בדרום מזרח אסיה. במקביל חלה ירידה גדולה בבזבוז התפוקה שאִפיין ארצות אלה בשנות ה-50 של המאה ה-20. כאשר עד ל-8 אחוז מיבול התבואה של הודו הזין עכברושים וחרקים במקום בני אדם. כיום, במרבית חלקי הודו ירד שיעור הבזבוז ל-20 אחוז, במידה רבה כתוצאה מחידושים תת-תשתיים יעילים, כגון אסמי בטון קטנים, מדבירי חרקים ותלת-אופנים ממונעים המובילים את היבול היישר למפעל העיבוד, במקום להניח לו להישאר בשדות במשך שבועות. זאת ועוד, חלקות אדמה גדולות, שעד כה היו צחיחות למעשה, נעשות פוריות, בזכות שיטות עיבוד חדשות או הוספת דשנים מתאימים לאדמה. התקדמות רבה עוד יותר נרשמה בביו-טכנולוגיה, הן במניעת מחלות של צמחים ובעלי חיים והן בהגדלת יבולים. (ראה: מהפכה ירוקה).
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: agricultural revolution
שינוי יסודי במשטר הקרקעי והחקלאי של ארץ מסוימת, למשל על ידי חלוקת קרקעות ומשקים בין האריסים ואיכרים עניים, שינוי שיטות עיבוד וכדומה. בהיסטוריה הכלכלית, למהפכה התעשייתית קדמה מהפכה בחקלאות שנמשכה גם בתקופת המהפכה התעשייתית עצמה. יש הרואים בהנהגת שיטות משופרות בחקלאות תנאי הכרחי למהפכה התעשייתית, שאם לא כן היה גידול האוכלוסין וגידול חלקו של כוח האדם שאינו מועסק בחקלאות גורר עלייה במחירי המזון או ביבוא מזון מחו"ל. עלייה במחירי המזון היתה מקטינה עת כוח הקנייה של השוק למוצרי תעשייה, ויבוא מזון היה פוגע במאזן התשלומים. בתקופתנו המהפכה החקלאית מתבטאת במאמצים אדירים להגדלת תפוקת המזון בעולם, הנובעים מפחד ממחסור במזון. בראש המאמצים עמדה ארה"ב, באמצעות מדיניות חקלאית של סִבסוד ייצור, ובעקבותיה הלכה הקהילייה האירופית. אולם העליות הגדולות ביותר בתפוקת מזון, במונחים מוחלטים ויחסיים כאחד, אירעו במדינות מתפתחות: בהודו, בסין ובמדינות בדרום מזרח אסיה. במקביל חלה ירידה גדולה בבזבוז התפוקה שאִפיין ארצות אלה בשנות ה-50 של המאה ה-20. כאשר עד ל-8 אחוז מיבול התבואה של הודו הזין עכברושים וחרקים במקום בני אדם. כיום, במרבית חלקי הודו ירד שיעור הבזבוז ל-20 אחוז, במידה רבה כתוצאה מחידושים תת-תשתיים יעילים, כגון אסמי בטון קטנים, מדבירי חרקים ותלת-אופנים ממונעים המובילים את היבול היישר למפעל העיבוד, במקום להניח לו להישאר בשדות במשך שבועות. זאת ועוד, חלקות אדמה גדולות, שעד כה היו צחיחות למעשה, נעשות פוריות, בזכות שיטות עיבוד חדשות או הוספת דשנים מתאימים לאדמה. התקדמות רבה עוד יותר נרשמה בביו-טכנולוגיה, הן במניעת מחלות של צמחים ובעלי חיים והן בהגדלת יבולים. (ראה: מהפכה ירוקה).
