מהפכה מסחרית כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: commercial revolution

התרחבות כלכלית מתמשכת של אירופה מימי-הביניים (המאה ה15-) עד 1700, המאופינת על ידי גידול במפר הערים והעיירות ועלייה בחשיבותם, פיתוחה של כלכלת כסף (שהחליפה את סחר החליפין) ובנקאות פרטית, וכן פיתוח ארגוני סחר כמו ברית ההנזה. הדחף הגדול ביותר בא לה מהמסעות מעבר לים והתגליות של המאות ה-15 וה-16, שעודדו סחר עולמי והביאו אוצרות זהב וכסף מהעולם החדש. כדי לממן את הסחר הדרוש אורגנו חברות, האוניות גדלו, הופיעו אמצעי אשראי מודרניים כולל בנקים מדינתיים, בורסות ושווקים לעסקות מועדיות. גילדות האומנים של ימה בהחלו לאבד מכוחן ככל שהתקדמות טכנית שינתה את התעשייה. הסוג הישן של עסק משפחתי החל לפנות את מקומו לארגונים גדולים - תחילה שותפויות ואחר-כך חברות מוסדרות (איגודי סוחרים), ואחר-כך, במאה ה-17, חברות מניות בע"מ. המהפכה המסחרית החזירה את התפיסה של המרקנטיליזם, כשזו שולבה בשיטה של התערבות ממשלתית לקידום שגשוג כלכלי ולהגדלת כוחה של המדינה הלאומית. ביסוד של מפעלים התחרותים - כיסוד לייצור ולסחר - סללה המהפכה המסחרית אתה דרך למהפכה התעשייתית, כאשר יצרה הן את מעמד הקפיטליסטים (יוזמה חופשית) כדי להשקיע בתעשייה, והן את האימפריות הקולוניאליות כדי לספק מקורות של חומר גלם ושווקים למוצרים המעובדים.