מודל סולו לצמיחה כלכלית
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: Solow economic growth model
מבנה תיאורטי השם דגש על התפקיד שממלאים שינויים טכנולוגיים
בתהליך של
צמיחה כלכלית.
במודל הרוד-דומר מניחים
יחס הון תפוקה קבוע, כך שיש
יחס ליניארי בין גידול במלאי
ההון הנובע מהשקעות לבין הגידול
בתפוקה. לדוגמה, אם דרוש הון של מיליון ש"ח כדי לייצר תפוקה של חצי מיליון ש"ח, אזי היחס הון-תפוקה הוא חצי,
וההנחה היא שניתן להגדיל את מלאי ההון ואת התפוקה באותו קצב ובאותו יחס. לעומת זאת, המודל של סולו משתמש
בפונקציית ייצור שבה תפוקה הינה
פונקציה של יחסים מסוימים בין הון
ועבודה וניתן להחליף האחד בשני בדרגות
יעילות משתנות
ובתשואה פוחתת. לפיכך כדי לשמור על קצב
צמיחה מסוים יש
צורך לא רק בהשקעות המרחיבות את מלאי ההון אלא
בהעמקת ההון, כלומר: השקעות שיש בהן
התקדמות טכנולוגית, שיטות
ייצור, תהליכים ומוצרים חדשים. לאלה יש תפקיד מרכזי בקיזוז השפעת התשואה הפוחתת להון כאשר מגדילים את מלאי ההון.